יום שני, 8 באוקטובר 2012

צריך לסכם...


"הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו" 

אלדוס לאונרד האקסלי (26 ביולי 22 - 1894 בנובמבר 1963).

חודשים רבים עברו מהיום הראשון בו ישבתי וחשבתי "מה לעזאזל אני יכולה לכתוב בבלוג הזה?"  את מי זה בכלל יעניין מה אני כותבת, על מה אני חושבת? שבתות שלמות עברו בחיפושים אחרי נושאים מעניינים לכתיבה, ימי ראשון עברו בשיטוטים בלתי נפסקים אחר כתבות מעניינות בעיתונים ובאינטרנט בנושא התקשוב. לא אשקר, כל משפחתי הייתה שותפה פעילה בכתיבת הבלוג, לא היה יום שעבר שלא שיגעתי את אחד מבני משפחתי אם מצאו משהו מעניין בעיתון, באינטרנט, בחדשות וכשסיימתי לכתוב את הפוסט, הושבתי בכל פעם מחדש את בעלי וילדי שיקשיבו לדברי ויחוו את דעתם.
לדעתי הם הראשונים שמאושרים שכתיבת הבלוג הגיעה לסיומה, סוף סוף אניח להם...

ועכשיו ברצינות... כתיבת בלוג היא לא דבר של מה בכך, האדם הכותב צריך לדעת להתבטא היטב בכתב, לנמק היטב את דבריו, להסיק מסקנות ממקורות מידע שקרא, כתיבת בלוג איננה פשוטה.

גם כשהתחלתי את הכתיבה והעליתי את החששות הרבות שהיו לי לא תיארתי לעצמי עד כמה המשימה איננה קלה, היא גוזלת זמן רב מחיי היומיום במטרה למצוא את הדברים הנכונים והמעניינים אותם רציתי להעלות בכתב, אך מנגד זאת הייתה אחת מההתנסויות המעניינות והחוויתיות שעשיתי בחיי, העלאת מחשבות, תובנות מהלימודים בקורסים, מהקריאה היומיומית תרמו לי מאוד להתפתחותי האישית, הכתיבה החלה להשתחרר בתוכי והמילים זרמו אל תוך המחשב בהנאה רבה.

אחד הדברים שמאוד תיסכלו אותי, הייתה הידיעה שאף אחד אינו קורא את מה שכתבתי, הרי אני משקיעה מדי שבוע שעות על גבי שעות בכתיבת הפוסטים ואין מענה - היום שבו קיבלתי תגובה מאחד הסטודנטים בקורס הניהול היה היום המאושר בחיי - סוף סוף מישהו קורא את דברי ומגיב, שמחתי מאוד וכתבתי לו בחזרה ובזה זה נגמר!
לא קל לכתוב בידיעה שאין מענה ורק בסוף הקורס אחת המרצות תקרא את דברך ותחליט על הציון המתאים, הרי היא לא בהכרח יודעת את הזמן הרב שהשקעת, את הטיוטות הרבות שהשלכת ואת המאמצים הרבים שחשבת על מנת לכתוב את המילים הנכונות.

ולמרות הכל... אינני מתחרטת לרגע על כתיבת הבלוג, ההנאה מהכתיבה עולה על הקשיים, ההתנסות הייתה חוויתית ונכונה ושמחה אני על כך ומי יודע אולי בהמשך חיי אפתח בלוג חדש משלי שבו יהיו לי קוראים רבים שיקראו ויאהבו את מה שאכתוב, כמו שאני אוהבת לסיים את דברי,  ימים יגידו...

יום שבת, 15 בספטמבר 2012

לכול סיום יש התחלה חדשה...

זהו, היום אני מסיימת את כתיבת הבלוג!
 אני לא מאמינה איך לפני כחצי שנה התחלתי לכתוב את הפוסט הראשון, חששות מעורבים היו בליבי, איך אתמודד עם משימה כה קשה חשבתי, האם אצליח לכתוב באמת את כול רחשי ליבי, האם הקוראים יבינו מה באמת מתרחש בתוכי, מה באמת אני רוצה להעביר להם, מה למדתי במהלך תקופת הלימודים בקורסים השונים.

אני יושבת היום וקוראת את כול הפוסטים שכתבתי מתחילת דרכי עד עכשיו ואני מודה שאני מעט נפעמת.
בצניעות רבה אומר שאני נהנית לראות ולקרוא את התהליך שעברתי במשך תקופה זו, התובנות שלמדתי מהקורסים השונים, ההתפתחות שלי האישית בחשיבה ובכתיבה, אך בעיקר ויותר מכול ההארה שלי כמורה שמבינה את הצורך העז בשינוי! עכשיו אני מבינה שלא סתם החלטתי ללמוד לתואר השני את נושא התקשוב בלמידה, כשהגעתי להירשם ללימודים, רציתי ללמוד חינוך מיוחד אך המנחה הצליח לעורר אותי ולהפנות את תשומת ליבי לנושא התקשוב ומאז אני רק פורחת...

רבים האנשים האומרים "נסתרות דרכי האל" ,כנראה שבורא עולם ידע שעלי להיחשף לתחום זה כדי שאוכל להבין את צרכי הילדים במאה ה -21 וידע שאנסה בכול כוחי להעביר את הנושא למעגל שסובב אותי ואכן כפי שכתבתי בפוסט הקודם, מתחילת השנה אני עושה מאמצים רבים כדי לשלהב ולהעביר לכל הצוות שעובד איתי בביה"ס את חשיבות התקשוב, את הצורך בשינוי תפיסת הלמידה והצורך "להגיע" לילדים בדרך אחרת.
אני יודעת, אני רק בתחילת דרכי, עוד צפויים לי קשיים ומהמורות רבות, אך אני גם יודעת שלא אוותר עד שאצליח להגשים את חלומי, להעביר את ה"אור" של התקשוב בלמידה לכול מי שרק רוצה לחוות את השינוי ולתרום לילדי מדינת ישראל.

יהודה פוליקר שר בשירו "התחלות חדשות" , "לכול סיום יש התחלה חדשה ותמיד הפרידה היא קשה", מילים אילו כבשו את ליבי, אני לא רואה בסיום כתיבת הבלוג את סוף הדרך, אלא אני רואה התחלה חדשה,  זה היום, זה הרגע ,זה הזמן שקורא לצאת לחיים חדשים, התחלה של תוכניות חדשות, חשיבות שונות, כול דרך היא דרך קשה אבל אם באמת מאמינים בדרך אז מצליחים ואני מאמינה בדרך שהצבתי לי ובטוחה שאצליח.

אני מאחלת לכולם שנה טובה, מי ייתן ותהיה זו שנה של הגשמת חלומות, שנה בה נסכים לקבל שינויים גם אם בתחילה הם מאיימים וכול זאת בהבנה שעלינו להשתנות למען עתיד ילדינו.
אני נפרדת מהבלוג בלב כבד אך מאמינה שביום מן הימים עוד אשוב ואכתוב, כי חווית ההתנסות הותירה בי טעם של עוד!!!

אני מצרפת להנאתי והנאתכם את שירו המופלא של יהודה פוליקר "התחלות חדשות" ומאחלת לכולם שבשנה זו נחווה התחלות חדשות שיעניקו לחיינו אור, תקווה והבנה...


יום שבת, 1 בספטמבר 2012

תפקיד המורה במאה ה-21

היום ה -1 לספטמבר, התאריך הרשמי לפתיחת שנת הלימודים.
בשנתיים האחרונות הוקדם תאריך הפתיחה אך עדין תאריך זה חקוק בזיכרון כולנו, היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים, התרגשות, חששות, פחדים ומחשבות רבות איך תראה השנה...

השנה אני מתרגשת יותר מתמיד, אחרי 16 שנות הוראה מסורתית, אני מנסה לשנות את תפיסתי האישית ושל המורות שבצוות איתי, לקבל את "העולם החדש" העולם הטכנולוגי, להבין שהשינוי כבר פה, צריך לאמץ אותו בשתי ידיים ולהתקדם, זה לא פשוט לשנות תפיסות וסדרי עולם, אך זוהי המשימה שלי ומטרתי העיקרית בשנה זו, לנסות לשלב עד כמה שאפשר את התקשוב בכיתה בה אלמד ולממש בפועל את לימודי בתואר השני במגמת תקשוב בלמידה.
האם אצליח במשימתי? אינני יודעת, ימים יגידו, אך אני בהחלט נחושה לעשות גם את הבלתי אפשרי על מנת להצליח...

עלינו להבין כי החינוך כיום שונה מהחינוך שהיה בעבר, בעבר המורה היה מגיע לכיתה ומספק את המידע שהיה בראשו והתלמידים היו כותבים כל מילה ומצוטטים אותו במבחן.
המציאות כיום היא שונה, המורה כבר לא ספק המידע העיקרי, התלמידים בלחיצה פשוטה על הכפתור יכולים להגיע למידע וללמוד דברים רבים ושונים שלעיתים אף המורה אינו בקיא בהם.

האם תפקידנו כמורים הסתיים? האם אין עוד צורך במורה שיעמוד בכיתה? האם בעוד מספר שנים מעטות, לא יזדקקו עוד למורים?

לדעתי ממש לא!!! המורים חשובים יותר מתמיד, הם רלוונטים יותר מתמיד, אך תפקידם בכיתה השתנה.
למורה אין עוד צורך להעביר מידע לתלמידים, הם יעשו זאת בעצמם, אך המורה צריך ללמד את התלמידים כיצד לעשות זאת נכון, באינטרנט זורם מידע רב ממקורות רבים ושונים, תפקיד המורה ללמד את הילדים לברור את מקורות המידע, לראות מה ראוי ומה לא, תפקיד המורה הוא ללמד את הילדים איך ללמוד!

אני מאחלת לכולנו, לילדים ולמורים שתהיה לנו שנת לימודים פוריה, מוצלחת עם רצון לקבל את השינוי ולהפיק ממנו את מירב התועלת שניתן כדי לקבל תלמידים ,מוכשרים יותר, לומדים יותר טוב ומוכנים לעולם החדש...

לפניכם פרק מתוך התוכנית "זמן הורים" ,המדבר על יחסי הורה, מורה, תלמיד ועל תפקידו של המורה בחינוך, אהבתי מאוד את המשפט שנאמר שם שעל המורה להחזיר את החיוך לחינוך.





יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

פער דיגיטלי

מהו פער דיגיטלי?
בקורס "היבטים גלובליים של התקשוב",  ד"ר חגית מישר טל עסקה רבות בנושא, מהו פער דיגיטלי? מהם הגורמים לפער? ומהו המצב בישראל מבחינת הפער הדיגיטלי.
לפי המצגת שהעלתה והדיון שערכנו, פער דיגיטלי, הוא הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לבין אלו שאינם משתמשים בה מסיבות שונות. לפער הדיגיטלי יש שני מרכיבים עיקרים: פער בנגישות לרשת ופער במיומנויות השימוש וביכולת הפקת תועלת מהשימוש.
קיימות סיבות מגוונות להיווצרות הפער הדיגיטלי בין האנשים או מגזרים שונים : חוסר בתשתית פיזית, מצב כלכלי ירוד, אי מודעות, בעיות בשפה , רתיעה ועוד.
גם במדינת ישראל קיים פער דיגיטלי המתאפיין במגזרים השונים: דתיים לעומת חילוניים, ערבים לעומת יהודים, כאשר עם השנים ניתן לראות שינוי לטובה במגזרים השונים, יותר פתיחות, רצון לקבל את הקדמה, להתנסות ברשתות שונות, באינטרנט ובתקשוב כולו.
במחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012"  שכתבו ד"ר יובל דרור וסער גרשון, ניתן לראות את תחילת צמצום הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. החוקרים ערכו סקר אינטרנטי מאוד גדול הכולל את כל המגזרים במדינה ובדקו את הרגלי היצור ושיתוף התוכן בישראל, כלומר עד כמה הישראלים הם פעילים ברשתות החברתיות ולא רק שותפים סבילים, בנוסף הם בדקו עד כמה הישראלים הם חלק מהאינטרנט הבינלאומי.
במחקר גילו בין היתר שקיים צמצום הפער הדיגיטלי במגזר הדתי, קיימת פתיחות וקבלת שילוב האינטרנט במגזר זה שלפני שנים לא רבות האינטרנט היה "מוקצה " מבחינתם.

השבוע גיליתי לשמחתי שהצלחנו לצמצם ולו במעט את הפער הדיגיטלי שהיה קיים שנים רבות במגזר הדתי.
הכתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" בתאריך 22.8.2012,  מספרת על עשרות בתי ספר במגזר החרדי שיצטרפו השנה לראשונה למהפכת המחשוב במערכת החינוך, הילדים ילמדו בעזרת טאבלטים שנחשבו בעבר ל"תועבה", הם ילמדו מחשבים ויצברו מידע באמצעותם.
כמובן שעדין יש שוני בין ילדי המגזר החרדי לחילוני, מאחר והוקמו צוותים מיוחדים שעשו התאמות שונות לתכנים שהילדים החרדים יחשפו אליהם, תהיה הקפדה על לבוש ודמויות צנועות ותחסם הגלישה לאתרי אינטרנט שונים שיכולים לפגוע בילדים במגזר זה.

האם התחלנו לצמצם את הפער הדיגיטלי? האם תוכנית התקשוב של המאה ה-21 מתחילה לחלחל?
בניגוד לדעותיי בנושא בפוסטים הקודמים שכתבתי, אני שמחה לגלות שאולי טעיתי מעט ואולי באמת התוכנית מתחילה לחלחל לאיטה אט, אט למערכת החינוך, כי אם נכנסו טאבלטים למגזר החרדי ואם במגזר החרדי לומדים מחשבים ומוכנים להיחשף בדרכים שונות למקצועות הליבה אז אולי באמת הגיעו ימות המשיח והתוכנית ששר החינוך שלנו מר גדעון סער ושותפיו, עובדים רבות כדי שתצא לפועל, אכן מצליחה, הלוואי!!!

יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

שנה של שינויים?

שנת הלימודים תשע"ג  הבאה עלינו לטובה, מביאה עימה חידוש למערכת החינוך . אלפי תלמידים בכיתות ה- ו מתוך 100 בתי ספר יסודיים בארץ  ילמדו בשנה הבאה בפילוט  ניסיוני חדש המשלב למידה  בספרים דיגיטליים בארבעת מקצועות הליבה: מתמטיקה, מדעים, אנגלית ומקצוע לבחירה, אולי הם ירגישו סוף סוף במאה ה-21 !
תוכנית הפיילוט תתקיים בשלושה מודלים שונים על מנת לראות איזה מודל הוא המוצלח מבין השלושה : חלק מבתי הספר ילמדו בעזרת מחשבים ניידים –לפטופים, בתי ספר אחרים ילמדו באמצעות טאבלטים – מחשבי לוח ובתי ספר נוספים ילמדו בעזרת ספרים דיגיטליים, כאשר בכיתה  רק המורה תשתמש בספרים דיגיטליים כדי להציג ע"י מקרן קטעים מתוכם והתלמידים ילמדו בבית בעזרת הספרים הדיגיטליים.

שר החינוך גדעון סער טוען כי המעבר ללמידה באמצעות ספרים דיגיטליים הוא אחד מהיעדים המרכזיים של התאמת המערכת למאה ה-21 "מערכת חינוך המשלבת טכנולוגיה מתקדמת ופדגוגיה חדשנית היא מערכת חינוך שיודעת להיות רלוונטית לתקופה שבה אנו חיים" לפי דברי השר.

לאחר שלושה סמסטרים שאני לומדת תקשוב בלמידה ולאחר ששמעתי הרצאות רבות בנושא תוכנית התקשוב במערכת החינוך במדינת ישראל ולאחר ששמעתי מרצים רבים והבנתי בדיוק מהו תקשוב אמיתי בחינוך, אני תוהה האם באמת מבין כבוד השר מהו תקשוב אמיתי במערכת החינוך? האם באמת הכנסת הפילוט החדש למאה בתי ספר ושימוש בספרים דיגיטליים  עם אותם תכנים תביא לשינוי אמיתי ולהכנסת מערכת החינוך למאה ה-21?
לצערי אני חושבת שהתשובה היא לא!!!
גם אם נכניס לכל בתי הספר בארץ את מיטב הטאבלטים, או לפטופים או כל מכשיר טכנולוגי מתקדם ולא יהיה שינוי בתפיסה מהי למידה מתוקשבת, לא יתרחש שום שינוי , כי אם המורים ימשיכו ללמד את אותם התכנים שלימדו בדרך המסורתית רק בדרך טכנולוגית, לא יהיה שום שינוי ואם דרכי הערכה יהיו תואמים לתפיסה המסורתית ולא ישתנו , לא יהיה שום שינוי ואם המורים לא ישנו את חשיבתם כלפי הטכנולוגיה המתקדמת ושילובה בחינוך ויירתעו מכך, לא יתרחש שום שינוי.
לדעתי ולאור מה שלמדתי בקורסים השונים במהלך הלמידה לתואר, כדי שיתרחש שינוי אמיתי, צריך להיות שינוי בתפיסה וההבנה שלא חוזרים לדרך המסורתית אלא דרך הלמידה צריכה להיות שונה לחלוטין ומותאמת למאה ה-21 המורים צריכים להשתנות, מערכת החינוך ומי שעומד בראשה צריכים להשתנות, תוכניות הלימוד צריכות להשתנות ואז יהיה שינוי אמיתי!!!
נכון, זה עדיף מכלום ושר החינוך באמת רוצה בכל ליבו להגיע למאה ה- 21 והוא טוב מקודמיו, אבל הוא צריך עזרה אמיתית, בואו אנחנו המורים שלא חוששים משינוים ומטכנולוגיה אמיתית, נעשה את השינוי , נראה שאפשר גם ללמד אחרת, ניתן לילדים לחקור לבד, להתנסות ,לטעות וללמוד , ניטע מחדש את העצים ואז נראה את הפירות המובחרים ביותר...

יום שבת, 11 באוגוסט 2012

למידה ברשת

בקורס " עיצוב סביבות למידה מתוקשבות"   של ד"ר אתי כוכבי, אנו מתמקדים רבות בלמידה והבנה כיצד להעריך אתרים שונים.
 בשבועיים האחרונים התמקדתי  באתר מקסים שנקרא "עת הדעת", אתר שיכול להעשיר רבות את שיעורינו כמורים,  האתר פותח ע"י חוקרים ואנשי הוראה שבאו מהשטח ובנו פלטפורמת עזרה למורים, האתר ממומן ע"י גוף פרטי ששם לו למטרה את קידום הילדים בעולם הטכנולוגי המקוון. אך בימינו יש מורים רבים, בעלי רעיונות מדהימים ופוטנציאל להעברת מידע בדרכים שונות ומגוונות, אך הם אינם יודעים כיצד הם יכולים להעביר את הידע הרב שבתוכם לציבור התלמידים ואולי גם על הדרך להרוויח קצת כסף, כי הרי ידוע שמשכורות המורים הם לא "מהמוצלחות" ביותר במשק הישראלי.

כדי שהמורים יוכלו להעלות תכנים לרשת ולמכור אותם בצורה מסודרת, עליהם לעבור מסע מכשולים ארוך שכולל התקשרויות מול ספקי שירותים רבים כמו: אחסון תכנים, תוכנות המרה לווידאו, אתרי אינטרנט, קידום מכירות ועוד...
מאחורי המורים אין גוף שממן אותם והם נאלצים להתמודד לבד ורוב הסיכויים שהם אף לא מנסים.

סטארט- אפ ישראלי חדש "ספרקאו" נכנס בדיוק לנישה הזאת והוא מנסה לאפשר לכל אדם ובעניננו לכל מורה, להפיץ קורסים שיצרו בעצמם ואף להרוויח מכך כסף וכך יוכלו הילדים להיחשף לחומרי למידה יחודיים ומושקעים, ברמה גבוהה, תמורת תשלום.

כיצד זה עובד? ספרקאו מספקת נגן ייעודי, המוקפץ אצל כל מי שמפעיל את קובץ הקורס, ומכל מכשיר - מחשב, טאבלט וסמארטפון. ההתרשמות הראשונית מהשיעור היא בחינם ומי שמעונין בהמשך השיעור משלם.
בנוסף ספרקאו מספקת שרת לאחסון הסרט, להמרתו והצגתו בדרך מהירה, קידוד ואבטחה מפני העתקות ועוד....
מבחינת המורה שיוצר את הקורס , התהליך הוא פשוט: כניסה לאתר של ספרקאו, מילוי הפרטים הנדרשים, כולל פרטי הקורס והתחום בו הוא עוסק והעלאה של סרטון הווידאו בכל פורמט, בגודל של עד 1.5 גיגה. (המידע לקוח מתוך כתבה שפורסמה בעיתון ממון "ידיעות אחרונות" בתאריך 5.8.2012).

לאחר שלושה סמסטרים שכמעט סיימתי בלימודי לתואר השני, נפגשתי עם מורים ומורות רבים בעלי רעיונות מיוחדים ויכולות להעשיר את תלמידנו, בטוחה אני שאם הם יכירו את ספרקאו ויתחברו אליו הם יוכלו לספק מגוון נרחב של תכנים, סרטונים ורעיונות יחודיים ללמידה ויתרמו רבות לתלמידנו.
מי שמעוניין לנסות ולהצטרף לסטארט- אפ מוזמן להיכנס לקישור ולנסות להשפיע ואולי גם להרוויח!!!
http://www.sparkeo.com/

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

סכנה ברשת

השבוע ערכה משטרת ישראל מבצע "תפיסה ברשת" עשרות פדופילים נעצרו בחשד שגלשו ברשתות החברתיות, בפורומים שונים ופיתו נערות צעירות לשיחות אירוטיות ברשת ולפגישה איתם.
מחשיפת פרטיהם האישים מתגלים אנשים מכובדים, בעלי מקצוע ואפילו שוטר לשעבר שנפלו בפח שטמנה להם השוטרת שהתחזתה לנערה צעירה ושוחחה איתם ברשת.

כאשת חינוך ואמא לשלושה ילדים, נחרדתי מעוצמת הרשתות החברתית, הידיעה שאי שם מסתתרים אנשים חולים ומנסים לפתות את מיטב ילדינו באמצעי כה פשוט - המחשב! הכלי שילדינו נמצאים בו רוב שעות היום, משחקים, משוחחים עם חבריהם ונהנים, יכול להיות כלי נשק קטלני ובאי ידיעה וחוסר הבנה יכולים ילדינו ליפול ברשת של האנשים החולים ולהיפגע!!!

נשאלת השאלה מה עלינו כהורים לעשות כדי שילדינו לא יפגעו?
נכון אנו רוצים לסמוך על ילדינו ולתת להם מרחב מחיה ועצמאות אבל באיזה מחיר?

אני חושבת שלמרות שסביר להניח שילדינו יכעסו עלינו בשל  מעשינו עלינו לפקח עליהם, להגביל את שעות השיטוט ברשתות החברתיות, להיכנס לחשבונות שלהם, לבדוק אם מי הם מתכתבים, באיזה פורומים הם משתתפים,לשוחח איתם ולהסביר להם את הסכנות הרבות הטמונות ברשת, כל זאת כדי שחלילה הם לא יחשפו לאנשים הלא נכונים.

בזמן שאני כותבת אני נזכרת באסון הנורא שקרה ב -.ינואר 2001, אופיר נחום נער בן 16 מירושלים התכתב ברשת עם מחבלת ערביה אמנה מונה, ניפגש איתה בחשיבה שהיא תיירת צעירה ונרצח בדם קר. המחבלת שוחררה בעסקת שליט והוריו של אופיר ימשיכו לבכות כל יום בשארית חייהם.
קישור לכתבה המספרת על האסון הנורא :
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-445948,00.html

הסכנות ברשת הן רבות, הילדים אינם מודעים לכך ולדעתי אף אינם יכולים להבין את גודל הסכנה.
תפקיד זה נתון לנו ההורים, אנו שומרים על ילדינו בים, בברכה, בכל מקום עינינו עליהם, אל לנו לשכוח עוד מקום אחד מסוכן שהקידמה הביאה - הסכנה ברשת, זיכרו לשמור על ילדכם, לשים עין ולפקח שחלילה לא נצטער...