זהו, היום אני מסיימת את כתיבת הבלוג!
אני לא מאמינה איך לפני כחצי שנה התחלתי לכתוב את הפוסט הראשון, חששות מעורבים היו בליבי, איך אתמודד עם משימה כה קשה חשבתי, האם אצליח לכתוב באמת את כול רחשי ליבי, האם הקוראים יבינו מה באמת מתרחש בתוכי, מה באמת אני רוצה להעביר להם, מה למדתי במהלך תקופת הלימודים בקורסים השונים.
אני יושבת היום וקוראת את כול הפוסטים שכתבתי מתחילת דרכי עד עכשיו ואני מודה שאני מעט נפעמת.
בצניעות רבה אומר שאני נהנית לראות ולקרוא את התהליך שעברתי במשך תקופה זו, התובנות שלמדתי מהקורסים השונים, ההתפתחות שלי האישית בחשיבה ובכתיבה, אך בעיקר ויותר מכול ההארה שלי כמורה שמבינה את הצורך העז בשינוי! עכשיו אני מבינה שלא סתם החלטתי ללמוד לתואר השני את נושא התקשוב בלמידה, כשהגעתי להירשם ללימודים, רציתי ללמוד חינוך מיוחד אך המנחה הצליח לעורר אותי ולהפנות את תשומת ליבי לנושא התקשוב ומאז אני רק פורחת...
רבים האנשים האומרים "נסתרות דרכי האל" ,כנראה שבורא עולם ידע שעלי להיחשף לתחום זה כדי שאוכל להבין את צרכי הילדים במאה ה -21 וידע שאנסה בכול כוחי להעביר את הנושא למעגל שסובב אותי ואכן כפי שכתבתי בפוסט הקודם, מתחילת השנה אני עושה מאמצים רבים כדי לשלהב ולהעביר לכל הצוות שעובד איתי בביה"ס את חשיבות התקשוב, את הצורך בשינוי תפיסת הלמידה והצורך "להגיע" לילדים בדרך אחרת.
אני יודעת, אני רק בתחילת דרכי, עוד צפויים לי קשיים ומהמורות רבות, אך אני גם יודעת שלא אוותר עד שאצליח להגשים את חלומי, להעביר את ה"אור" של התקשוב בלמידה לכול מי שרק רוצה לחוות את השינוי ולתרום לילדי מדינת ישראל.
יהודה פוליקר שר בשירו "התחלות חדשות" , "לכול סיום יש התחלה חדשה ותמיד הפרידה היא קשה", מילים אילו כבשו את ליבי, אני לא רואה בסיום כתיבת הבלוג את סוף הדרך, אלא אני רואה התחלה חדשה, זה היום, זה הרגע ,זה הזמן שקורא לצאת לחיים חדשים, התחלה של תוכניות חדשות, חשיבות שונות, כול דרך היא דרך קשה אבל אם באמת מאמינים בדרך אז מצליחים ואני מאמינה בדרך שהצבתי לי ובטוחה שאצליח.
אני מאחלת לכולם שנה טובה, מי ייתן ותהיה זו שנה של הגשמת חלומות, שנה בה נסכים לקבל שינויים גם אם בתחילה הם מאיימים וכול זאת בהבנה שעלינו להשתנות למען עתיד ילדינו.
אני נפרדת מהבלוג בלב כבד אך מאמינה שביום מן הימים עוד אשוב ואכתוב, כי חווית ההתנסות הותירה בי טעם של עוד!!!
אני מצרפת להנאתי והנאתכם את שירו המופלא של יהודה פוליקר "התחלות חדשות" ומאחלת לכולם שבשנה זו נחווה התחלות חדשות שיעניקו לחיינו אור, תקווה והבנה...
אני לא מאמינה איך לפני כחצי שנה התחלתי לכתוב את הפוסט הראשון, חששות מעורבים היו בליבי, איך אתמודד עם משימה כה קשה חשבתי, האם אצליח לכתוב באמת את כול רחשי ליבי, האם הקוראים יבינו מה באמת מתרחש בתוכי, מה באמת אני רוצה להעביר להם, מה למדתי במהלך תקופת הלימודים בקורסים השונים.
אני יושבת היום וקוראת את כול הפוסטים שכתבתי מתחילת דרכי עד עכשיו ואני מודה שאני מעט נפעמת.
בצניעות רבה אומר שאני נהנית לראות ולקרוא את התהליך שעברתי במשך תקופה זו, התובנות שלמדתי מהקורסים השונים, ההתפתחות שלי האישית בחשיבה ובכתיבה, אך בעיקר ויותר מכול ההארה שלי כמורה שמבינה את הצורך העז בשינוי! עכשיו אני מבינה שלא סתם החלטתי ללמוד לתואר השני את נושא התקשוב בלמידה, כשהגעתי להירשם ללימודים, רציתי ללמוד חינוך מיוחד אך המנחה הצליח לעורר אותי ולהפנות את תשומת ליבי לנושא התקשוב ומאז אני רק פורחת...
רבים האנשים האומרים "נסתרות דרכי האל" ,כנראה שבורא עולם ידע שעלי להיחשף לתחום זה כדי שאוכל להבין את צרכי הילדים במאה ה -21 וידע שאנסה בכול כוחי להעביר את הנושא למעגל שסובב אותי ואכן כפי שכתבתי בפוסט הקודם, מתחילת השנה אני עושה מאמצים רבים כדי לשלהב ולהעביר לכל הצוות שעובד איתי בביה"ס את חשיבות התקשוב, את הצורך בשינוי תפיסת הלמידה והצורך "להגיע" לילדים בדרך אחרת.
אני יודעת, אני רק בתחילת דרכי, עוד צפויים לי קשיים ומהמורות רבות, אך אני גם יודעת שלא אוותר עד שאצליח להגשים את חלומי, להעביר את ה"אור" של התקשוב בלמידה לכול מי שרק רוצה לחוות את השינוי ולתרום לילדי מדינת ישראל.
יהודה פוליקר שר בשירו "התחלות חדשות" , "לכול סיום יש התחלה חדשה ותמיד הפרידה היא קשה", מילים אילו כבשו את ליבי, אני לא רואה בסיום כתיבת הבלוג את סוף הדרך, אלא אני רואה התחלה חדשה, זה היום, זה הרגע ,זה הזמן שקורא לצאת לחיים חדשים, התחלה של תוכניות חדשות, חשיבות שונות, כול דרך היא דרך קשה אבל אם באמת מאמינים בדרך אז מצליחים ואני מאמינה בדרך שהצבתי לי ובטוחה שאצליח.
אני מאחלת לכולם שנה טובה, מי ייתן ותהיה זו שנה של הגשמת חלומות, שנה בה נסכים לקבל שינויים גם אם בתחילה הם מאיימים וכול זאת בהבנה שעלינו להשתנות למען עתיד ילדינו.
אני נפרדת מהבלוג בלב כבד אך מאמינה שביום מן הימים עוד אשוב ואכתוב, כי חווית ההתנסות הותירה בי טעם של עוד!!!
אני מצרפת להנאתי והנאתכם את שירו המופלא של יהודה פוליקר "התחלות חדשות" ומאחלת לכולם שבשנה זו נחווה התחלות חדשות שיעניקו לחיינו אור, תקווה והבנה...
