יום שני, 8 באוקטובר 2012

צריך לסכם...


"הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו" 

אלדוס לאונרד האקסלי (26 ביולי 22 - 1894 בנובמבר 1963).

חודשים רבים עברו מהיום הראשון בו ישבתי וחשבתי "מה לעזאזל אני יכולה לכתוב בבלוג הזה?"  את מי זה בכלל יעניין מה אני כותבת, על מה אני חושבת? שבתות שלמות עברו בחיפושים אחרי נושאים מעניינים לכתיבה, ימי ראשון עברו בשיטוטים בלתי נפסקים אחר כתבות מעניינות בעיתונים ובאינטרנט בנושא התקשוב. לא אשקר, כל משפחתי הייתה שותפה פעילה בכתיבת הבלוג, לא היה יום שעבר שלא שיגעתי את אחד מבני משפחתי אם מצאו משהו מעניין בעיתון, באינטרנט, בחדשות וכשסיימתי לכתוב את הפוסט, הושבתי בכל פעם מחדש את בעלי וילדי שיקשיבו לדברי ויחוו את דעתם.
לדעתי הם הראשונים שמאושרים שכתיבת הבלוג הגיעה לסיומה, סוף סוף אניח להם...

ועכשיו ברצינות... כתיבת בלוג היא לא דבר של מה בכך, האדם הכותב צריך לדעת להתבטא היטב בכתב, לנמק היטב את דבריו, להסיק מסקנות ממקורות מידע שקרא, כתיבת בלוג איננה פשוטה.

גם כשהתחלתי את הכתיבה והעליתי את החששות הרבות שהיו לי לא תיארתי לעצמי עד כמה המשימה איננה קלה, היא גוזלת זמן רב מחיי היומיום במטרה למצוא את הדברים הנכונים והמעניינים אותם רציתי להעלות בכתב, אך מנגד זאת הייתה אחת מההתנסויות המעניינות והחוויתיות שעשיתי בחיי, העלאת מחשבות, תובנות מהלימודים בקורסים, מהקריאה היומיומית תרמו לי מאוד להתפתחותי האישית, הכתיבה החלה להשתחרר בתוכי והמילים זרמו אל תוך המחשב בהנאה רבה.

אחד הדברים שמאוד תיסכלו אותי, הייתה הידיעה שאף אחד אינו קורא את מה שכתבתי, הרי אני משקיעה מדי שבוע שעות על גבי שעות בכתיבת הפוסטים ואין מענה - היום שבו קיבלתי תגובה מאחד הסטודנטים בקורס הניהול היה היום המאושר בחיי - סוף סוף מישהו קורא את דברי ומגיב, שמחתי מאוד וכתבתי לו בחזרה ובזה זה נגמר!
לא קל לכתוב בידיעה שאין מענה ורק בסוף הקורס אחת המרצות תקרא את דברך ותחליט על הציון המתאים, הרי היא לא בהכרח יודעת את הזמן הרב שהשקעת, את הטיוטות הרבות שהשלכת ואת המאמצים הרבים שחשבת על מנת לכתוב את המילים הנכונות.

ולמרות הכל... אינני מתחרטת לרגע על כתיבת הבלוג, ההנאה מהכתיבה עולה על הקשיים, ההתנסות הייתה חוויתית ונכונה ושמחה אני על כך ומי יודע אולי בהמשך חיי אפתח בלוג חדש משלי שבו יהיו לי קוראים רבים שיקראו ויאהבו את מה שאכתוב, כמו שאני אוהבת לסיים את דברי,  ימים יגידו...

יום שבת, 15 בספטמבר 2012

לכול סיום יש התחלה חדשה...

זהו, היום אני מסיימת את כתיבת הבלוג!
 אני לא מאמינה איך לפני כחצי שנה התחלתי לכתוב את הפוסט הראשון, חששות מעורבים היו בליבי, איך אתמודד עם משימה כה קשה חשבתי, האם אצליח לכתוב באמת את כול רחשי ליבי, האם הקוראים יבינו מה באמת מתרחש בתוכי, מה באמת אני רוצה להעביר להם, מה למדתי במהלך תקופת הלימודים בקורסים השונים.

אני יושבת היום וקוראת את כול הפוסטים שכתבתי מתחילת דרכי עד עכשיו ואני מודה שאני מעט נפעמת.
בצניעות רבה אומר שאני נהנית לראות ולקרוא את התהליך שעברתי במשך תקופה זו, התובנות שלמדתי מהקורסים השונים, ההתפתחות שלי האישית בחשיבה ובכתיבה, אך בעיקר ויותר מכול ההארה שלי כמורה שמבינה את הצורך העז בשינוי! עכשיו אני מבינה שלא סתם החלטתי ללמוד לתואר השני את נושא התקשוב בלמידה, כשהגעתי להירשם ללימודים, רציתי ללמוד חינוך מיוחד אך המנחה הצליח לעורר אותי ולהפנות את תשומת ליבי לנושא התקשוב ומאז אני רק פורחת...

רבים האנשים האומרים "נסתרות דרכי האל" ,כנראה שבורא עולם ידע שעלי להיחשף לתחום זה כדי שאוכל להבין את צרכי הילדים במאה ה -21 וידע שאנסה בכול כוחי להעביר את הנושא למעגל שסובב אותי ואכן כפי שכתבתי בפוסט הקודם, מתחילת השנה אני עושה מאמצים רבים כדי לשלהב ולהעביר לכל הצוות שעובד איתי בביה"ס את חשיבות התקשוב, את הצורך בשינוי תפיסת הלמידה והצורך "להגיע" לילדים בדרך אחרת.
אני יודעת, אני רק בתחילת דרכי, עוד צפויים לי קשיים ומהמורות רבות, אך אני גם יודעת שלא אוותר עד שאצליח להגשים את חלומי, להעביר את ה"אור" של התקשוב בלמידה לכול מי שרק רוצה לחוות את השינוי ולתרום לילדי מדינת ישראל.

יהודה פוליקר שר בשירו "התחלות חדשות" , "לכול סיום יש התחלה חדשה ותמיד הפרידה היא קשה", מילים אילו כבשו את ליבי, אני לא רואה בסיום כתיבת הבלוג את סוף הדרך, אלא אני רואה התחלה חדשה,  זה היום, זה הרגע ,זה הזמן שקורא לצאת לחיים חדשים, התחלה של תוכניות חדשות, חשיבות שונות, כול דרך היא דרך קשה אבל אם באמת מאמינים בדרך אז מצליחים ואני מאמינה בדרך שהצבתי לי ובטוחה שאצליח.

אני מאחלת לכולם שנה טובה, מי ייתן ותהיה זו שנה של הגשמת חלומות, שנה בה נסכים לקבל שינויים גם אם בתחילה הם מאיימים וכול זאת בהבנה שעלינו להשתנות למען עתיד ילדינו.
אני נפרדת מהבלוג בלב כבד אך מאמינה שביום מן הימים עוד אשוב ואכתוב, כי חווית ההתנסות הותירה בי טעם של עוד!!!

אני מצרפת להנאתי והנאתכם את שירו המופלא של יהודה פוליקר "התחלות חדשות" ומאחלת לכולם שבשנה זו נחווה התחלות חדשות שיעניקו לחיינו אור, תקווה והבנה...


יום שבת, 1 בספטמבר 2012

תפקיד המורה במאה ה-21

היום ה -1 לספטמבר, התאריך הרשמי לפתיחת שנת הלימודים.
בשנתיים האחרונות הוקדם תאריך הפתיחה אך עדין תאריך זה חקוק בזיכרון כולנו, היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים, התרגשות, חששות, פחדים ומחשבות רבות איך תראה השנה...

השנה אני מתרגשת יותר מתמיד, אחרי 16 שנות הוראה מסורתית, אני מנסה לשנות את תפיסתי האישית ושל המורות שבצוות איתי, לקבל את "העולם החדש" העולם הטכנולוגי, להבין שהשינוי כבר פה, צריך לאמץ אותו בשתי ידיים ולהתקדם, זה לא פשוט לשנות תפיסות וסדרי עולם, אך זוהי המשימה שלי ומטרתי העיקרית בשנה זו, לנסות לשלב עד כמה שאפשר את התקשוב בכיתה בה אלמד ולממש בפועל את לימודי בתואר השני במגמת תקשוב בלמידה.
האם אצליח במשימתי? אינני יודעת, ימים יגידו, אך אני בהחלט נחושה לעשות גם את הבלתי אפשרי על מנת להצליח...

עלינו להבין כי החינוך כיום שונה מהחינוך שהיה בעבר, בעבר המורה היה מגיע לכיתה ומספק את המידע שהיה בראשו והתלמידים היו כותבים כל מילה ומצוטטים אותו במבחן.
המציאות כיום היא שונה, המורה כבר לא ספק המידע העיקרי, התלמידים בלחיצה פשוטה על הכפתור יכולים להגיע למידע וללמוד דברים רבים ושונים שלעיתים אף המורה אינו בקיא בהם.

האם תפקידנו כמורים הסתיים? האם אין עוד צורך במורה שיעמוד בכיתה? האם בעוד מספר שנים מעטות, לא יזדקקו עוד למורים?

לדעתי ממש לא!!! המורים חשובים יותר מתמיד, הם רלוונטים יותר מתמיד, אך תפקידם בכיתה השתנה.
למורה אין עוד צורך להעביר מידע לתלמידים, הם יעשו זאת בעצמם, אך המורה צריך ללמד את התלמידים כיצד לעשות זאת נכון, באינטרנט זורם מידע רב ממקורות רבים ושונים, תפקיד המורה ללמד את הילדים לברור את מקורות המידע, לראות מה ראוי ומה לא, תפקיד המורה הוא ללמד את הילדים איך ללמוד!

אני מאחלת לכולנו, לילדים ולמורים שתהיה לנו שנת לימודים פוריה, מוצלחת עם רצון לקבל את השינוי ולהפיק ממנו את מירב התועלת שניתן כדי לקבל תלמידים ,מוכשרים יותר, לומדים יותר טוב ומוכנים לעולם החדש...

לפניכם פרק מתוך התוכנית "זמן הורים" ,המדבר על יחסי הורה, מורה, תלמיד ועל תפקידו של המורה בחינוך, אהבתי מאוד את המשפט שנאמר שם שעל המורה להחזיר את החיוך לחינוך.





יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

פער דיגיטלי

מהו פער דיגיטלי?
בקורס "היבטים גלובליים של התקשוב",  ד"ר חגית מישר טל עסקה רבות בנושא, מהו פער דיגיטלי? מהם הגורמים לפער? ומהו המצב בישראל מבחינת הפער הדיגיטלי.
לפי המצגת שהעלתה והדיון שערכנו, פער דיגיטלי, הוא הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לבין אלו שאינם משתמשים בה מסיבות שונות. לפער הדיגיטלי יש שני מרכיבים עיקרים: פער בנגישות לרשת ופער במיומנויות השימוש וביכולת הפקת תועלת מהשימוש.
קיימות סיבות מגוונות להיווצרות הפער הדיגיטלי בין האנשים או מגזרים שונים : חוסר בתשתית פיזית, מצב כלכלי ירוד, אי מודעות, בעיות בשפה , רתיעה ועוד.
גם במדינת ישראל קיים פער דיגיטלי המתאפיין במגזרים השונים: דתיים לעומת חילוניים, ערבים לעומת יהודים, כאשר עם השנים ניתן לראות שינוי לטובה במגזרים השונים, יותר פתיחות, רצון לקבל את הקדמה, להתנסות ברשתות שונות, באינטרנט ובתקשוב כולו.
במחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012"  שכתבו ד"ר יובל דרור וסער גרשון, ניתן לראות את תחילת צמצום הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. החוקרים ערכו סקר אינטרנטי מאוד גדול הכולל את כל המגזרים במדינה ובדקו את הרגלי היצור ושיתוף התוכן בישראל, כלומר עד כמה הישראלים הם פעילים ברשתות החברתיות ולא רק שותפים סבילים, בנוסף הם בדקו עד כמה הישראלים הם חלק מהאינטרנט הבינלאומי.
במחקר גילו בין היתר שקיים צמצום הפער הדיגיטלי במגזר הדתי, קיימת פתיחות וקבלת שילוב האינטרנט במגזר זה שלפני שנים לא רבות האינטרנט היה "מוקצה " מבחינתם.

השבוע גיליתי לשמחתי שהצלחנו לצמצם ולו במעט את הפער הדיגיטלי שהיה קיים שנים רבות במגזר הדתי.
הכתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" בתאריך 22.8.2012,  מספרת על עשרות בתי ספר במגזר החרדי שיצטרפו השנה לראשונה למהפכת המחשוב במערכת החינוך, הילדים ילמדו בעזרת טאבלטים שנחשבו בעבר ל"תועבה", הם ילמדו מחשבים ויצברו מידע באמצעותם.
כמובן שעדין יש שוני בין ילדי המגזר החרדי לחילוני, מאחר והוקמו צוותים מיוחדים שעשו התאמות שונות לתכנים שהילדים החרדים יחשפו אליהם, תהיה הקפדה על לבוש ודמויות צנועות ותחסם הגלישה לאתרי אינטרנט שונים שיכולים לפגוע בילדים במגזר זה.

האם התחלנו לצמצם את הפער הדיגיטלי? האם תוכנית התקשוב של המאה ה-21 מתחילה לחלחל?
בניגוד לדעותיי בנושא בפוסטים הקודמים שכתבתי, אני שמחה לגלות שאולי טעיתי מעט ואולי באמת התוכנית מתחילה לחלחל לאיטה אט, אט למערכת החינוך, כי אם נכנסו טאבלטים למגזר החרדי ואם במגזר החרדי לומדים מחשבים ומוכנים להיחשף בדרכים שונות למקצועות הליבה אז אולי באמת הגיעו ימות המשיח והתוכנית ששר החינוך שלנו מר גדעון סער ושותפיו, עובדים רבות כדי שתצא לפועל, אכן מצליחה, הלוואי!!!

יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

שנה של שינויים?

שנת הלימודים תשע"ג  הבאה עלינו לטובה, מביאה עימה חידוש למערכת החינוך . אלפי תלמידים בכיתות ה- ו מתוך 100 בתי ספר יסודיים בארץ  ילמדו בשנה הבאה בפילוט  ניסיוני חדש המשלב למידה  בספרים דיגיטליים בארבעת מקצועות הליבה: מתמטיקה, מדעים, אנגלית ומקצוע לבחירה, אולי הם ירגישו סוף סוף במאה ה-21 !
תוכנית הפיילוט תתקיים בשלושה מודלים שונים על מנת לראות איזה מודל הוא המוצלח מבין השלושה : חלק מבתי הספר ילמדו בעזרת מחשבים ניידים –לפטופים, בתי ספר אחרים ילמדו באמצעות טאבלטים – מחשבי לוח ובתי ספר נוספים ילמדו בעזרת ספרים דיגיטליים, כאשר בכיתה  רק המורה תשתמש בספרים דיגיטליים כדי להציג ע"י מקרן קטעים מתוכם והתלמידים ילמדו בבית בעזרת הספרים הדיגיטליים.

שר החינוך גדעון סער טוען כי המעבר ללמידה באמצעות ספרים דיגיטליים הוא אחד מהיעדים המרכזיים של התאמת המערכת למאה ה-21 "מערכת חינוך המשלבת טכנולוגיה מתקדמת ופדגוגיה חדשנית היא מערכת חינוך שיודעת להיות רלוונטית לתקופה שבה אנו חיים" לפי דברי השר.

לאחר שלושה סמסטרים שאני לומדת תקשוב בלמידה ולאחר ששמעתי הרצאות רבות בנושא תוכנית התקשוב במערכת החינוך במדינת ישראל ולאחר ששמעתי מרצים רבים והבנתי בדיוק מהו תקשוב אמיתי בחינוך, אני תוהה האם באמת מבין כבוד השר מהו תקשוב אמיתי במערכת החינוך? האם באמת הכנסת הפילוט החדש למאה בתי ספר ושימוש בספרים דיגיטליים  עם אותם תכנים תביא לשינוי אמיתי ולהכנסת מערכת החינוך למאה ה-21?
לצערי אני חושבת שהתשובה היא לא!!!
גם אם נכניס לכל בתי הספר בארץ את מיטב הטאבלטים, או לפטופים או כל מכשיר טכנולוגי מתקדם ולא יהיה שינוי בתפיסה מהי למידה מתוקשבת, לא יתרחש שום שינוי , כי אם המורים ימשיכו ללמד את אותם התכנים שלימדו בדרך המסורתית רק בדרך טכנולוגית, לא יהיה שום שינוי ואם דרכי הערכה יהיו תואמים לתפיסה המסורתית ולא ישתנו , לא יהיה שום שינוי ואם המורים לא ישנו את חשיבתם כלפי הטכנולוגיה המתקדמת ושילובה בחינוך ויירתעו מכך, לא יתרחש שום שינוי.
לדעתי ולאור מה שלמדתי בקורסים השונים במהלך הלמידה לתואר, כדי שיתרחש שינוי אמיתי, צריך להיות שינוי בתפיסה וההבנה שלא חוזרים לדרך המסורתית אלא דרך הלמידה צריכה להיות שונה לחלוטין ומותאמת למאה ה-21 המורים צריכים להשתנות, מערכת החינוך ומי שעומד בראשה צריכים להשתנות, תוכניות הלימוד צריכות להשתנות ואז יהיה שינוי אמיתי!!!
נכון, זה עדיף מכלום ושר החינוך באמת רוצה בכל ליבו להגיע למאה ה- 21 והוא טוב מקודמיו, אבל הוא צריך עזרה אמיתית, בואו אנחנו המורים שלא חוששים משינוים ומטכנולוגיה אמיתית, נעשה את השינוי , נראה שאפשר גם ללמד אחרת, ניתן לילדים לחקור לבד, להתנסות ,לטעות וללמוד , ניטע מחדש את העצים ואז נראה את הפירות המובחרים ביותר...

יום שבת, 11 באוגוסט 2012

למידה ברשת

בקורס " עיצוב סביבות למידה מתוקשבות"   של ד"ר אתי כוכבי, אנו מתמקדים רבות בלמידה והבנה כיצד להעריך אתרים שונים.
 בשבועיים האחרונים התמקדתי  באתר מקסים שנקרא "עת הדעת", אתר שיכול להעשיר רבות את שיעורינו כמורים,  האתר פותח ע"י חוקרים ואנשי הוראה שבאו מהשטח ובנו פלטפורמת עזרה למורים, האתר ממומן ע"י גוף פרטי ששם לו למטרה את קידום הילדים בעולם הטכנולוגי המקוון. אך בימינו יש מורים רבים, בעלי רעיונות מדהימים ופוטנציאל להעברת מידע בדרכים שונות ומגוונות, אך הם אינם יודעים כיצד הם יכולים להעביר את הידע הרב שבתוכם לציבור התלמידים ואולי גם על הדרך להרוויח קצת כסף, כי הרי ידוע שמשכורות המורים הם לא "מהמוצלחות" ביותר במשק הישראלי.

כדי שהמורים יוכלו להעלות תכנים לרשת ולמכור אותם בצורה מסודרת, עליהם לעבור מסע מכשולים ארוך שכולל התקשרויות מול ספקי שירותים רבים כמו: אחסון תכנים, תוכנות המרה לווידאו, אתרי אינטרנט, קידום מכירות ועוד...
מאחורי המורים אין גוף שממן אותם והם נאלצים להתמודד לבד ורוב הסיכויים שהם אף לא מנסים.

סטארט- אפ ישראלי חדש "ספרקאו" נכנס בדיוק לנישה הזאת והוא מנסה לאפשר לכל אדם ובעניננו לכל מורה, להפיץ קורסים שיצרו בעצמם ואף להרוויח מכך כסף וכך יוכלו הילדים להיחשף לחומרי למידה יחודיים ומושקעים, ברמה גבוהה, תמורת תשלום.

כיצד זה עובד? ספרקאו מספקת נגן ייעודי, המוקפץ אצל כל מי שמפעיל את קובץ הקורס, ומכל מכשיר - מחשב, טאבלט וסמארטפון. ההתרשמות הראשונית מהשיעור היא בחינם ומי שמעונין בהמשך השיעור משלם.
בנוסף ספרקאו מספקת שרת לאחסון הסרט, להמרתו והצגתו בדרך מהירה, קידוד ואבטחה מפני העתקות ועוד....
מבחינת המורה שיוצר את הקורס , התהליך הוא פשוט: כניסה לאתר של ספרקאו, מילוי הפרטים הנדרשים, כולל פרטי הקורס והתחום בו הוא עוסק והעלאה של סרטון הווידאו בכל פורמט, בגודל של עד 1.5 גיגה. (המידע לקוח מתוך כתבה שפורסמה בעיתון ממון "ידיעות אחרונות" בתאריך 5.8.2012).

לאחר שלושה סמסטרים שכמעט סיימתי בלימודי לתואר השני, נפגשתי עם מורים ומורות רבים בעלי רעיונות מיוחדים ויכולות להעשיר את תלמידנו, בטוחה אני שאם הם יכירו את ספרקאו ויתחברו אליו הם יוכלו לספק מגוון נרחב של תכנים, סרטונים ורעיונות יחודיים ללמידה ויתרמו רבות לתלמידנו.
מי שמעוניין לנסות ולהצטרף לסטארט- אפ מוזמן להיכנס לקישור ולנסות להשפיע ואולי גם להרוויח!!!
http://www.sparkeo.com/

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

סכנה ברשת

השבוע ערכה משטרת ישראל מבצע "תפיסה ברשת" עשרות פדופילים נעצרו בחשד שגלשו ברשתות החברתיות, בפורומים שונים ופיתו נערות צעירות לשיחות אירוטיות ברשת ולפגישה איתם.
מחשיפת פרטיהם האישים מתגלים אנשים מכובדים, בעלי מקצוע ואפילו שוטר לשעבר שנפלו בפח שטמנה להם השוטרת שהתחזתה לנערה צעירה ושוחחה איתם ברשת.

כאשת חינוך ואמא לשלושה ילדים, נחרדתי מעוצמת הרשתות החברתית, הידיעה שאי שם מסתתרים אנשים חולים ומנסים לפתות את מיטב ילדינו באמצעי כה פשוט - המחשב! הכלי שילדינו נמצאים בו רוב שעות היום, משחקים, משוחחים עם חבריהם ונהנים, יכול להיות כלי נשק קטלני ובאי ידיעה וחוסר הבנה יכולים ילדינו ליפול ברשת של האנשים החולים ולהיפגע!!!

נשאלת השאלה מה עלינו כהורים לעשות כדי שילדינו לא יפגעו?
נכון אנו רוצים לסמוך על ילדינו ולתת להם מרחב מחיה ועצמאות אבל באיזה מחיר?

אני חושבת שלמרות שסביר להניח שילדינו יכעסו עלינו בשל  מעשינו עלינו לפקח עליהם, להגביל את שעות השיטוט ברשתות החברתיות, להיכנס לחשבונות שלהם, לבדוק אם מי הם מתכתבים, באיזה פורומים הם משתתפים,לשוחח איתם ולהסביר להם את הסכנות הרבות הטמונות ברשת, כל זאת כדי שחלילה הם לא יחשפו לאנשים הלא נכונים.

בזמן שאני כותבת אני נזכרת באסון הנורא שקרה ב -.ינואר 2001, אופיר נחום נער בן 16 מירושלים התכתב ברשת עם מחבלת ערביה אמנה מונה, ניפגש איתה בחשיבה שהיא תיירת צעירה ונרצח בדם קר. המחבלת שוחררה בעסקת שליט והוריו של אופיר ימשיכו לבכות כל יום בשארית חייהם.
קישור לכתבה המספרת על האסון הנורא :
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-445948,00.html

הסכנות ברשת הן רבות, הילדים אינם מודעים לכך ולדעתי אף אינם יכולים להבין את גודל הסכנה.
תפקיד זה נתון לנו ההורים, אנו שומרים על ילדינו בים, בברכה, בכל מקום עינינו עליהם, אל לנו לשכוח עוד מקום אחד מסוכן שהקידמה הביאה - הסכנה ברשת, זיכרו לשמור על ילדכם, לשים עין ולפקח שחלילה לא נצטער...

יום שבת, 28 ביולי 2012

סטארט - אפ UMOOV

חברת UMOOV מציגה דרך חדשה לשליטה - באמצעות מחוות פנים ותנועת עיניים, במקום להתעסק עם תנועות ידיים או אצבעות על מנת לשלוט על המכשיר הטכנולוגי שבידינו.


מצורף סרטון המסביר על הסטארט- אפ ומדגים:


UMOOV הוא סטארט -אפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה שמאפשרת לשלוט בסמארטפונים וטאבלטים בעזרת תנועות ראש ועיניים בלבד, חווית משחק שונה ותרומה מדהימה לבעלי מוגבלויות. מוצר זה הוא תוצאה של עבודת פיתוח ארוכה וקשה, שכל מטרתה היא לפשט את אופן האינטרקציה של המשתמש עם המכשיר שניצב מולו ולעזור לו לאמץ ולהתרגל לטכנולוגיה בצורה מהירה ומהנה יותר, מבלי להזיז אצבע.
בפועל, Umoove פיתחה אלגוריתמיקה ייחודית הפועלת בזמן אמת ומתבססת על המצלמה הקדמית הנמצאת בחלק ניכר מהמכשירים הסלולריים הקיימים כיום בשוק. כך, באמצעות מחוות פנים ותנועות העיניים היא מסוגלת לגרום לפעולות ופונקציות שונות – בהתאם ליישום הרץ כרגע על גבי המכשיר..


מדוע פיתוח מוצר זה כבש את עיני?
בהמשך לרשומה הקודמת שהתייחסה לבעלי המוגבלויות השונות והצורך לשלב כמה שיותר מהר את התקשוב והטכנולוגיה לילדים אלו, פיתוח זה הוא בעל חשיבות רבה לילדים בעלי המוגבלות, הילדים יוכלו ללמוד ולשחק באמצעות הזזת עיניהם או פניהם בלבד וכך יוכלו לפחות "להרגיש" כמו הילדים האחרים.
מנכ"ל החברה, מוטי קריספיל, מספר בכתבה בממון בעיתון "ידיעות אחרונות" , שהרעיון לפיתוח מוצר זה נבע מהיכרות אישית של אחד ממייסדיה והצורך העז לעזור לחולת ALS שהייתה חולה בשיתוק כמעט מלא.


פיתוח זה מוכיח לכולנו על תרומתה האדירה של התקדמות הטכנולוגיה  ושילובה בכול תחומי החיים בכלל ובמערכת החינוך בפרט.

יום ראשון, 22 ביולי 2012

מגע של קסם...

חיוך עלי על שפתי ואושר גדול התמלא בליבי כאשר קראתי הבוקר את הכתבה "לגעת בצג לגעת בלב" שהתפרסמה ע"י שגיא כהן בעיתון ממון של " ידיעות אחרונות".
הכתבה מתארת את המהפכה הדיגיטלית שמתחוללת היום ,אך לא בבתי ספר רגילים ולא אצל בני הנוער שכולנו כבר מכירים את יכולותיהם הטכנולוגיות המרובות, אלא דווקא אצל ילדים ובני נוער בעלי מוגבלויות ברמות שונות.
מסתבר שהאייפד שנכנס לעולמנו וכבש אותו, הגיע גם לילדים בעלי מוגבלויות שונות וחולל מהפיכה אמיתית ביכולת לטפל בהם ושיפר מאוד את פוטנציאל התקשורת שלהם עם הסביבה. המטפלים מצליחים להגיע לילדים באמצעות אפליקציות שונות, צבעוניות, באמצעות ממשק קל, פשטות, מסך מגע רגיש ומחיר הרבה יותר נגיש.
קיימות כיום 100 אפליקציות שמסיעות לתקשורת תומכת וחליפית בין הילדים למטפלים, הילדים יכולים לדבר באמצעות מנוע דיבור, לבנות משפטים באמצעות כרטיסיות ציורים, אפליקציות שמשמיעות צליל מוזיקלי וגורמות לאור זוהר- מה שמעורר את החושים ומעודד את הילדים לפעולה וכל זאת באמצעות מגע של ילד לעיתים אפילו אקראי.

אני חושבת על כך שבשבועות האחרונים אנו עוסקים רבות, בלימודינו לתואר , בנושא התקשוב הלאומי ועד כמה הוא חשוב לילדינו, נכון, אין לי בכלל ספק שיש צורך לקדם את רעיון התוכנית ולהכניס אותה לבתי הספר כמה שיותר מהר, לחשוף את כל המורים והילדים במדינתנו לתוכנית, לראציונל שעומד מאחוריה ולחשיבות שלה, אך כאשר אני קוראת את הכתבה ורואה עד כמה לילדים המוגבלים יש צורך באייפד ובתגבור התקשוב שלהם, רואה עד כמה הם נתרמים מהטכנולוגיה, משחקים כמו ילדים רגילים, מאושרים, מתקשרים, אני חושבת שבמצב שנוצר אולי עלינו לעצור שניה ולחשוב, למי מהילדים יש יותר צורך בשילוב התקשוב? למי מהילדים זה באמת יעשה שינוי משמעותי באיכות החיים? ואני מבינה שהילדים המוגבלים אינם יכולים לחיות ללא התקדמות הטכנולוגיה, הם זקוקים לאייפדים כמו אוויר לנשימה, והם " חיים" על תרומות בלבד וסיוע מגורמים שונים.
תוכנית התקשוב של ישראל "תקועה" בגלל בעיות תקציב, על מנת שכל בתי הספר יתוקשבו יש צורך בתקציב ענק שלא קיים היום במערכת החינוך ועל כך יש וויכוחים רבים,
ואני מעלה שאלה קשה שאולי תכעיס אנשים רבים, אך חייבת להעלותה: האם לא נכון הדבר שעדיף לעלות לסדר העדיפויות את תקשוב הילדים המוגבלים? לתת להם אייפדים ואביזרים נלווים שעולים כסף רב אך ישדרגו את חייהם, לפני שדרוג בתי הספר הרגילים? כמובן שהרצוי היה שכל ילדי ישראל הבריאים והמוגבלים יתוקשבו כראוי, אך מאחר וכולנו יודעים שזה לא המצוי בשטח, יש צורך לתת קודם לילדים המוגבלים את האפשרות לחיות חיים הרבה יותר קלים, הילדים הבריאים יסתדרו בכל מצב אך לא הם, ועלינו להיות הפה שלהם ולעלות את נושא התקשוב לרמה הלאומית.
אסיים בקטע מתוך המאמר שמתאר את השינוי שעשה האייפד לילדים המוגבלים "האייפד הפך לחלק משגרת יומם של רבים מהילדים במעון. הם משחקים באפליקציות שמיועדות לפעוטות ולא בהכרח לבעלי צרכים מיוחדים, המשלבות מגע, קול, צבעים, אור ותנועה, שמעוררים ודוחפים אותם לפעולה. הפשטות היא המפתח: כשהשימוש במחשב עם עכבר הוא בלתי אפשרי, באייפד, האצבעות של הילד עושות את שלהן, מבחינתו, הקשר בין תנועת האצבע להתרחשות על המסך הוא ישיר וטבעי".
כשקוראים את הכתבה מבינים את הצורך לקום ולהשמיע את קולם של אלו שאינם יכולים לדבר...

מצורף סרטון המתאר את תרומת התקשוב לילדים מוגבלים ומראה את מגוון הפתרונות הטכנולוגיים שעוזרים לילדים   ו"מעשירים" את חייהם.



יום ראשון, 15 ביולי 2012

הנוער הצופה והלומד

" הנוער הצופה והלומד" זהו שמה של כתבה שהתפרסמה היום בעיתון " ידיעות אחרונות" בעמודים המרכזיים. הכתבה מתארת את מצב בני הנוער בישראל לעומת בני הנוער במדינות שונות בעולם, מסתבר שבני הנוער בישראל "זכו" במקום הראשון בשעות גלישה באינטרנט- מעל 4 שעות יומיות ובמקום השני בשעות צפייה בטלוויזיה- מעל 4 שעות יומיות.
ד"ר יוסי הראל-פיש, ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני הנוער וחוקר ראשי בארץ של ארגון הבריאות העולמי, טוען " שהעובדה ששליש מילדי ישראל מבלים את רוב שעות הפנאי שלהם בזירה האינטרנטית הלא מפוקחת, הרוויה בפיתוים ובתכנים פוגעים, צריכה לעורר דאגה רבה בקרב אנשי המקצוע וההורים".

נכון,  אילו ממצאים לא קלים לשמוע שילדינו מבלים את מרבית זמנם, בעיקר עכשיו בימי החופש הגדול, מול מסכי המחשב והטלוויזיה, הילדים גולשים שעות באינטרנט והתקשורת בינינו ההורים לילדים התמעטה מאוד, הילדים ממעטים לצאת מהבית והם מתקשרים עם חבריהם דרך מסכי המחשב, המשחקים שהיו מוכרים לנו בעבר הם אינם המשחקים שילדינו משחקים היום, המציאות השתנתה וההורים חייבים להבין זאת, גם אם נראה שהילדים מול המחשב כול היום ולא עושים כלום, זה לא נכון, מבחינת הילדים הם משחקים עם חבריהם, הם מתקשרים רק שדרך התקשורת שונה.
השבוע נעמדתי ערב אחד מאחורי בני הבכור כדי לראות במה הוא משחק עם חבריו (כמובן שקיבלתי את רשותו), מסתבר שהם משחקים במשחקי רשת שכולם יכולים להתחבר אליהם , גם ילדים מארצות שונות, בני שיחק עם ילד מגרמניה וחברים מהארץ, במקביל, הוא שוחח עם חבריו באייפד בנוגע למשחק שהם משחקים בו זמנית, אני מודה, הייתי המומה, אילו הם המשחקים שמשחקים היום ושמעתי בקולם את ההתלהבות מהמשחק והבנתי שזוהי המציאות ועלינו לקבלה.

בנוסף טוען ד"ר יוסי הראל-פיש "האוכלוסייה הבוגרת אינה בקיאה או מיומנת דיה ברזי המבוך האינטרנטי, על מעלותיו וסכנותיו, מכאן שהיכולת שלנו לפקח, מחד ולאפשר גלישה אחראית ובטוחה מאידך, נחלשת - ככל שהטכנולוגיות הזמינות לבני הנוער באינטרנט הולכות וגדלות".

אני בהחלט תומכת ומצדיקה את טענותיו של ד"ר יוסי הראל- פיש, אנחנו ההורים ( מהגרים דיגיטלים) של בני הנוער שהם ילדים דיגיטלים, , אנו לא מכירים ולא נחשפים לכול מה שילדינו "עושים" באינטרנט ונכון הטכנולוגיות הזמינות הולכות ומתקדמות במהרה ובני הנוער הולכים ומתקדמים עם הקידמה, אך אל לנו לעצור אותם בגלל שאנו חוששים מהאי וודאות, נכון, היכולת שלנו לפקח עליהם מעטה, אך אני חושבת שאם אנו כהורים עושים עבודה נכונה בחינוך ילדינו, מסבירים ומלמדים על ערכים בכלל בחיי היומיום ואיך צריכים לנהוג כבני אדם ללא קשר לאינטרנט, מסבירים על הסכנות האורבות להם בכול מקום בכלל  ובאינטרנט בפרט,  אם נגדל את ילדינו נכון והם ידעו שהם יכולים לסמוך עלינו, להאמין ולבטוח בנו וחלילה בשעת צרה הם תמיד יפנו אלינו, אז לא חשוב כמה שעות שהם יגלשו, יצפו, הם יהיו בוגרים אחראים בזכותם ויחשבו היטב על מעשיהם  וכך יתמודדו היטב עם החיים בכלל ועם חיי האינטרנט בפרט. 

יום ראשון, 8 ביולי 2012

ICT כסוכן שינוי בחינוך

בשלושת השבועות האחרונים,במהלך הקורס של ד"ר חגית מישר טל "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים גלובליים של התקשוב",  אנו עוסקים רבות בתוכנית התקשוב הלאומית של מדינות רבות בעולם, מפותחות ומתפתחות, מנתחים את התוכניות, לפי מחקרו של קוזמה ומנסים להבין היכן כול מדינה נמצאת מבחינת התקשוב. במהלך הקורס ובמאמרים רבים שקראתי בנושא,  הועלה המושג ICT פעמים רבות ותהיתי עם האנשים אכן מבינים למה הכוונה.


בחיפוש באינטרנט אחר הסבר למושג ICT, לא נמצאו הסברים רבים, וויקיפדיה היה היחיד "שהתמודד" עם המושג, לפי הוויקיפדיה  ICT הוא: "טכנולוגיות מידע ותקשורת,  מידע וטכנולוגיה תקשורת , מקוצר בדרך כלל ICT, משמש לעתים קרובות כמילה נרדפת מורחב טכנולוגיית המידע (IT), אבל הוא בדרך כלל מונח כללי יותר, מדגיש את תפקידה של תקשורת מאוחדת ו שילוב של תקשורת ( טלפון קווי אותות אלחוטיים), מחשבים, תוכנה , כמו גם תוכנות האחסון הדרוש, ואת אור קולי מערכות, המאפשרות למשתמשים ליצור, גישה לחנות, להעביר, ולטפל מידע. במילים אחרות, ICT מורכבת IT וכן תקשורת , שידור מדיה, כל סוגי עיבוד אודיו ווידאו והעברת ובקרת רשת מבוסס פונקציות הניטור. 
הביטוי שימש לראשונה בשנת 1997  בדו"ח של דניס סטיבנסון לממשלת בריטניה  וקידם על ידי מסמכים חדשים תוכנית הלימודים הארצית של אנגליה בשנת 2000".
מצורף סרטון מהיוטיוב המסביר בפשטות מהו ICT , בצירוף דוגמאות מאירלנד, למעונינים להבין יותר על ה- ICT.



כיצד משתלב הICT בחינוך? במאמרו של אוליבר, רון. " תפקיד התקשוב בחינוך הגבוה של המאה ה -21: ICT כסוכן שינוי לחינוך . " אוניברסיטת פרת', מערב אוסטרליה, 2002.   ניתן לראות עד כמה תפקידו של התקשוב במערכת החינוך גבוה ועד כמה הICT הוא סוכן שינוי חשוב במערכת החינוך.
"מאמר זה ביקש לבחון את התפקיד של התקשוב בחינוך ככל שנתקדם אל תוך המאה ה-21. במיוחד  טען כי ICTs השפיעו על המעשה החינוכי בחינוך היום בדרכים קטנות למדי אבל ההשפעה תגדל מאוד בשנים הקרובות, וכי ICT יהיה סוכן חזק לשינוי בין שיטות חינוכיות רבות.  המשך השימוש והפיתוח של ICTs בתוך החינוך יהיה השפעה חזקה על: • מה נלמד; • איך זה נלמד; • מתי והיכן הלמידה מתרחשת  • מי לומד ומי מלמד. התוצאה של כל הפעילות הזאת היא שאנחנו צריכים לראות את השיפורים הבולטים בתחומים רבים של העשייה החינוכית. הלימוד צריך להיות רלוונטי יותר לצרכים של בעלי העניין, למידה תוצאות צריכה להיות מכוונת ,יותר ממוקדת, והזדמנויות למידה  רבות, צריך גיוון במה שלמד ומי לומד..."


למאמר המלא לחצו על הקישור: http://elrond.scam.ecu.edu.au/oliver/2002/he21.pdf
בסיום קריאת המאמר, חשבתי רבות על תוכנית התקשוב הלאומית הקיימת במדינת ישראל, בשיעור האחרון של ד"ר אתי כוכבי, עברה המרצה על התוכנית במדינת ישראל ותהיתי מדוע אני כמורה ומחנכת במדינת ישראל עדין לא נחשפתי אליה בבית ספרי ? מדוע איננו באמת מיישמים אותה בבתי הספר?  מדוע מעולם לא שמעתי על המושג ICT  ובעיקר בשילובו במערכת החינוך? ואז הבנתי שחלקנו מתחילים ליישם את התקשוב, אולי אנו לא משתמשים במילים הנכונות אך יש התחלה של עשיה, יש רצון ומוטיבציה אצל ציבור רחב של המורים, יש "העזה" ומכאן עלינו להמשיך ולפעול ולא לחשוש, גם אם ניתקל בקשיים, להמשיך לנסות ולהטמיע את התקשוב בכול מקום בו אנו נמצאים.
במאמר ניתן לראות עד כמה הICT יכול להשפיע על כול מערכת החינוך ולהפוך אותה למשהו נכון ועכשווי, לדעתי אם נאמץ את גישת שילוב הICT לתוך מערכת החינוך נוכל לפתח לומדים עצמאים, לומדים שנהנים מהלמידה מאחר והם עוסקים בתכנים ובכלים מחיי היומיום שלהם, עלינו כמורי הדרך - הלומדים להיות מורים מתוקשבים ומובילי המורים בבית ספרנו, לאמץ את שילוב טכנולוגיות המידע והתקשורת לתוך מערכת החינוך ולהעביר את " הבשורה" לשאר המורים, להסביר להם שאין מה לחשוש וזהו העתיד ובזכותנו הלמידה של הילדים תהיה יותר משמעותית.

מצורף סרטון מהיוטיוב על חשיבות הICT במערכת החינוך, נחמד לצפות ולהבין עד כמה זה משפיע ותורם.




יום ראשון, 1 ביולי 2012

CLEAN OUR CLOUD

פעילי גרינפיס ידועים לכולנו בניסיונם הכן והאמיתי לשנות את העולם וליצור עולם טוב יותר, נקי יותר, עולם שנוכל לחיות בו תוך איזון מלא עם הטבע, בשנים האחרונות שמענו רבות על ההפגנות שערכו, הפעולות שניסו כדי לשמור על הטבע, על בעלי חיים שעומדים להיכחד, על השימוש הרב מדי בפחם המשפיע על כדור הארץ ועוד דברים רבים למען עתידנו.

בחודשים האחרונים החלו פעילי גרינפיס ליזום פעילויות, הפגנות ועצומות בכל רחבי העולם על מנת להעביר מסר ליצרנית האייפד והאיפון שיעבירו את מרכזי הנתונים שבאמצעותם הם מספקים שירותי ענן למיליוני משתמשים, לפעילות המבוססת על אנרגיה נקייה מתחדשת.
מסתבר שקיים דו"ח הנקרא CLEAN OUR CLOUD, הדו"ח ערך מעקב אחר שירותי הענן, בדק חברות אינטרנט ויצרניות מחשבים, הדו"ח מעלה נתון מדאיג שהחברות משתמשות באנרגיה מזהמת, שמקורה בשריפת פחם ובתחנות כוח גרעיניות, הנעת שירותי הענן באמצעות פחם, פירושה זיהום אוויר ויותר פליטת גזים, הגורמים להתחממות הגלובלית.
במסגרת הקמפיין מנסה גרינפיס לעורר את מודעות הצרכנים לכך, שלא רק המכוניות או הסוללות החד פעמיות גורמות נזק סביבתי, אלא גם קונסולות המשחק, הטלפון הסלולרי, המחשב והטלוויזיה.

קייסי הארל, אנליסט IT בגרינפיס, טוען: "נכון שאם היינו רוצים פשוט להפסיק את הזיהום שנגרם מטכנולוגיה, ריסון הצריכה ותכנון בר קיימא היו התחלה מצוינת, אבל לטכנולוגיה יש גם פוטנציאל עצום בהפחתת פליטת גזי חממה, הדרך קדימה היא באמצעות הפחתה משמעותית של ההשפעות הסביבתיות של מגזר הטכנולוגיה, בעזרת כימיה ירוקה, שימוש באנרגיה מתחדשת, הארכת טווח השימוש במוצרים וקניה נבונה. (לקוח מתוך מאמר שפורסם "בממון" בעיתון "ידיעות אחרונות"  הכותב: רוני שני, ב .2012 1.7 ).
לדעתי, החברות הרבות העוסקות בפיתוח הטכנולוגיה כמו מייקרוספוט, אפל ואמזון תורמות רבות לפיתוח עולם טכנולוגי,עולם טוב יותר, עשיר יותר בתוכנות, גאדט'ים ועוד, אך עלינו כצרכנים  וכמורי דרך, לנסות לחשוב איך אנו מכניסים לתוך מערכת החינוך את היתרונות והחסרונות של השימוש בטכנולוגיה, להביט קדימה לעתיד ולהבין ששימוש נרחב, יגרום לנזק בלתי הפיך מבחינת זיהום האוויר לכדור הארץ ולחשוב על עתיד ילדינו, עלינו כצרכנים לחשוב "ירוק", להיות צרכנים מודעים, אנשים מוסריים, לספר לחברים על הסכנות הכרוכות בשימוש רב בגאדט'ים חדישים, ללמד לקנות מוצרים בצורה חכמה, לחשוב מה באמת דרוש לנו ולא לקנות כול דבר חדש שיוצא לשוק, לנסות לבחור במוצר הירוק ביותר שיש ואז אם כולם יעשו מאמץ למען הסביבה, הסביבה תחייך לכולנו...




מצורף סרטון מהיוטיוב המתאר את פעילי גרינפיס בניסיון להשפיע על חברת מייקרוסופט בהרצליה, הפעילים יזמו ניקיון חלונות החברה "מלכלוך הפחם",  במטרה להעביר את המסר השלילי בשימוש רב בפחם.









יום שישי, 22 ביוני 2012

המהפיכה הדיגיטלית כבר כאן...

"כול אמצעי טכנולוגי הוא שלוחה שמרחיבה את חושינו" מרשל מקלוהן.


יצאנו לדרך, סמסטר שלישי נפתח עם קורסים שלדעתי יהיו מאוד מעניינים ומרחיבי אופקים.
הקורס ששבה את ליבי, בשיעור הראשון היה הקורס של המרצה ד"ר אתי כוכבי,  הרעיונות שהמרצה ניסתה להעביר לנו, כ" כ תואמים לדעותיי ולעיתים תהיתי במהלך הקורס, האם אף אחד במשרד החינוך לא שמע, ראה, חשב, על כל המהפיכה הדיגיטלית שנמצאת כבר כאן!!!

בשבועות האחרונים נבחנים בני הנוער בארצנו במבחני בגרות במקצועות השונים, מקצועות כה רבים, אני מסתכלת על בני הבכור בניסיונותיו הכנים לזכור את כול הפרטים בהיסטוריה, להבין את כול המטאפורות בשירים השונים ורואה עד כמה זה לא נכון, מבינה את שאלותיו, למה צריך את זה? מה זה יעזור לי בחיים? ואין לי תשובות.

בשיעור הראשון של ד"ר אתי כוכבי, עקרונות בפיתוח סביבות למידה, נחשפנו למידע רב על המהפיכה הדיגיטלית הקיימת היום, ראינו את העובדות המפחידות על בני הנוער, שכמעט ואינם קוראים ספרים ומבלים מרבית מזמנם במחשב, טלוויזיה  ובטלפון ,בני הנוער כיום הם שונים ממה שהיינו בעבר ועלינו להבין זאת, חשיבתם אינה לינארית, אלא מסתעפת - תוצר של החשיפה לטכנולוגיה ולכן על משרד החינוך, העומדים בראשו והמורים בפרט, לשנות את תפיסת העולם, להבין שמה שאנו מלמדים כיום את ילדי ביה"ס לא יהיה רלוונטי כאשר הם יסיימו 12 שנות לימוד, המקצועות שיהיו בעתיד עדין אינם ידועים לנו ולכן עלינו להבין בתור המורים ומובילי הילדים, שיש צורך לשנות את דרך הלימוד, לא ללמד אותם מקצועות שאינם רלוונטים, אלא להכין אותם לעתיד הצפוי להם, ללמד אותם להיות אדם בוגר בעולם דיגיטלי, אדם יעיל לחברה, להכין את הילדים שכשהם יצאו בוגרים מביה"ס , הם יוכלו להתמודד עם העולם, עם מקצועות שאולי לא יהיו מוכרים, אך הם יצליחו להתמודד איתם כי הכינו אותם נכון בביה"ס.

אני חוזרת לשאלות שבני הבכור העלה, למה צריך את כול המקצועות האלו ונזכרת בילדותי, החומר שבני לומד כיום, הוא אותו חומר שאני שיננתי ימים ולילות ועברו למעלה מ 20 שנה, האם זה נכון? לדעתי לא!!!
העולם השתנה, התקדם, המהפיכה הדיגיטלית כבר כאן, החשיבה של ילדינו השתנתה ועלינו לעשות מהפיכה במשרד החינוך ולומר, עד כאן!!! דברים צריכים להשתנות, לא יתכן שילדינו ילמדו את אותם הנושאים באותן הדרכים שאנו למדנו לפני שנים רבות, יש לנו כיום עולם אחר עם יכולות טכנולוגיות מהטובות ביותר, מדוע איננו מנצלים זאת במערכת החינוך, מדוע איננו מרפים מהעולם התעשייתי שקיים במחוזותינו למעלה מ- 200 שנה.
כולי תקווה שמישהו שם למעלה, ישמע את קולות בני הנוער ויבין שיש צורך בשינוי ולא ממחר אלא מאתמול...
ושמישהו לא יחשוב חלילה שאני נגד המקצועות הנלמדים כיום, אני חושבת שחובה עלינו לחשוף את ילדינו לספרות, תנ"ך וההיסטוריה שלנו, בלי עבר אין עתיד... אך הדרכים לחשיפה ולהערכה צריכות להשתנות...

יום ראשון, 10 ביוני 2012

משהו חדש קורה אצלי ע-כ-ש-י-ו ...

אמצע הדרך! בצעדים איטים אך מדודים, מתקרבת אני לאמצע הדרך במסע הלא נגמר הזה לעבר התואר הנחשק.
אני מתבוננת לאחור לראות מה לקחתי עמי בשק הגדול, במהלך כתיבת הבלוג עד לרגע זה ומגלה לתדהמתי שתובנות רבות רכשתי ולא הרגשתי במהלך הכתיבה, אך כעת כשאני עושה ריפלקציה על מנת להבין את התהליך שאני חווה ועוברת אני די נרגשת ממה שגיליתי על עצמי ובכלל...
בתחילת הדרך מאוד חששתי, איך אתמודד עם הבלוג? על מה אכתוב? זוהי התנסות ראשונית שלי, אך כיום אני הרבה יותר שלווה ונהנית מכתיבת הבלוג. אני מודה שלא היה לי קל לשבת בכל שבוע ולחשוב על מה אכתוב, חרדות היו מציפות אותי בכל פעם שמא לא יהיה לי על מה לכתוב , קראתי עיתונים, עברתי על כל ערוצי הטלוויזיה בתקווה לגלות דברים חדשים שאוכל לספר עליהם ופחות התמקדתי בדברים שלמדתי במהלך הסמסטר מהקורסים השונים, גיליתי עולם דיגיטלי רחב עם מגוון אפשרויות, אפליקציות שלא שמעתי עליהן ונהנתי מההזדמנות ללמוד ולחשוף.
מתחילים סמסטר חדש ואני מרגישה כמו שכתבתי בכותרת שמשהו חדש קורה אצלי עכשיו... אחרי ההתנסות הראשונית אני מבינה שהכול אפשרי ואומנם כל דבר חדש מלחיץ מעט אך עצם העשייה וההתמודדות , מגלה לך אופקים חדשים, כולי תקווה שבהמשך כתיבת הבלוג אגיע לתובנות ורמות חשיבה גבוהות ואיהנה כל כתיבה מחדש!


למרות שאולי השיר אינו קשור אני מצרפת להנאתי והנאתכם שיר ששר דני רובס משהו חדש קורה אצלי עכשיו, בתקווה שכולנו נחווה כל פעם משהו חדש וטוב...
חופשת סמסטר נעימה.
http://www.youtube.com/watch?v=GbdO7RbDVvg

יום שלישי, 22 במאי 2012

מעבר ממידע לידע

בכל פעם אני נפעמת מחדש מהשיעורים של ד"ר אלון הסגל שמנסה להוביל אותנו לעולם אחר , חדש, עולם שונה מהמציאות הקיימת, עולם החושף אותנו למציאות דיגיטלית, בכל שיעור אנו נחשפים למגוון נרחב של יישומים חדשים.
ד"ר אלון הסגל מאמין באמונה שלמה שעלינו להתכונן לעולם העתיד, עולם שכולו יהיה דיגיטלי, בחלומו, מערכת החינוך תשתנה, המורים ישתנו והחזון  הבית ספרי יהיה חזון דיגיטלי.
גם עבודת הגמר בקורס מתמקדת באיך ללמד את הילדים בעזרת היישומים השונים הקיימים היום, להבין את המטרה הדיגיטלית, לפתח מטרה מסוג שונה, לא כמו שהורגלנו במשך שנים - מטרה פדגוגית אופרטיבית, אלא מטרה דיגיטלית, כיצד ניתן ללמד את הילדים בדרך שונה, שיתנסו בדרכי חשיבה שונות, יפתחו מטה קוגניציה.


למה זה תורם? מהי המטרה בלמידה מתוקשבת? 
מה שניתן לעשות באופן פרונטלי, יש אפשרות להשאיר כך, אך מהו המעבר ממידע לידע?


עלינו להעביר לילדים את המעבר ממידע לידע.
כיום במערכת החינוך אנו מלמדים ומתמקדים יותר במידע, אך עלינו להגיע למצב שבו הילדים באופן עצמאי יוכלו להפיק מהמידע ידע הרלוונטי להם.

מה ההבדל בין מידע לידע?
מידע: כולל בתוכו את כל העיבודים, הפרשנויות וכל השינויים שאנו מבצעים על פריט המידע.
ידע: פתרון לצורך, אצלנו המטרה הפדגוגית היא הצורך, בעקבות הגדרה ברורה ומדויקת של בעיה כך ניתן יהיה להגדיר בצורה ברורה ומדויקת את הפתרון.
היכולת (הידע) להגדיר צורך הוא מאוד קריטי לתהליך הלימודי, ידע מתפתח מהרבה מאוד משאבים ורק אחד מהם הוא המידע, התנסות, חוויה ומשוב הם משאבים נוספים להתפתחות הידע.

מהו תהליך התפתחות הידע?
  • הבניה אישית: יצירת סכמות מייצגות ומבוססות מידע קודם, חוויות עבר.
  • העברה: דחיפת תוכן, תזמון ורלוונטיות, שיטות הפצה.
  • התאמה ל"אחר": משוב אפשרויות לפתרון.
  • יצירת פתרון: מיקוד, התאמה לצורך, הצלחה מעשית.

במרחב הדיגיטלי הקיים כיום, המידע, ההתנסות, האחר, מצויים בשפע, הסכימה הלוגית והמודעות העצמית בן אישית.
היום אנו צריכים מספיק אחרים כדי שיגידו לנו מה הפתרון כדי לספק התנסות שתוביל לידע.

יום שבת, 12 במאי 2012

ממדורה לאייפון...

השבוע חגג העם היהודי את חג ל"ג בעומר, יום מותו של רבי שמעון בר יוחאי, ניצחונו של בר כוכבא על הרומאים והצלת ארץ ישראל מידי האויבים.
כיצד חוגגים חג זה? בהדלקת מדורות!!!
אם נשאל את ילדי הגן מדוע מדליקים בחג זה מדורות? אולי הם ידעו את התשובה כי הגננת "הרצאתה" להם שבוע שלם על הנושא, אך אם נשאל את בני הנוער מדוע חוגגים את ל"ג בעומר במדורות ומה משמעות הדלקת המדורה? אני בספק רב אם מעטים ידעו את התשובה.

התשובה לשאלה תלויה בנשאלים, אם נשאל אדם דתי הוא יאמר כי הדלקת המדורה היא לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי שנפטר ביום זה, סברה אחרת טוענת שביום זה נפסקה המגיפה הנוראית שפגעה בתלמידיו של רבי עקיבא וחוגגים זאת בהדלקת מדורות, אך אם נשאל אדם חילוני תשובתו תהיה קשורה לנושא התקשורת והוא יטען שהמדורות נועדו להודיע הודעות על המרד הקרב ובא ויקשר זאת לניצחונו של בר כוכבא. למעוניינים להרחיב בנושא מצורף הסבר נרחב על משמעות המדורות http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3376935,00.html

בעבר דרך התקשורת היחידה שהייתה בין הישובים השונים בארץ ישראל הייתה הדלקת מדורות על הר\גבעה כדי להעביר מסר\תקשורת לישובים ליד, מסר של מלחמה, ניצחון ועוד...כך ידעו התושבים להתכונן לקרב או לשמוח בעקבות הניצחון.
מאז חלפו שנים רבות, העולם הלך והתפתח ואיתו התקשורת, עידן הדפוס, עידן הטלפונים, טלוויזיות, פלאפונים, אייפונים ועוד המצאות רבות ומשוכללות בתחום התקשורת.

תוהה אני כמה מהתפתחות התקשורת מהעבר עד היום ידועה לילדינו?
כמה מעמיקים בבתי הספר בנושא "גלגולה של תקשורת" עד ימינו היום הרווים בה?
האם בכלל יש צורך ללמד את ילדינו את תקשורת העבר, או רק להתמיד ולפתח את כישוריהם בתקשורת שקיימת כיום?

אני חושבת שהמשפט "דע את עברך למען  עתידך" רלוונטי  לנושא זה.
יש צורך לחנך את ילדינו וללמד אותם על העבר, שידעו וילמדו כיצד התפתחה התקשורת לאורך השנים הרבות, שיבינו ויפנימו ששום דבר אינו מובן מאליו ואמצעי התקשורת המפותחים שעומדים לרשותם כיום, שבלחיצת מקש קטנה הם יכולים להגיע לכל קצוות התבל וללמוד על כל נושא מעניין , לא היה קיים בעבר והאנשים בעבר התמודדו עם קשים ותקשורת מסוג אחר.

אם ילדינו ילמדו על התפתחות התקשורת וסוגיה השונים נוכל לפתח ילדים עם שאיפות ורצון להתפתח וליצור דברים חדשים, ילדים שיבינו שלא לוקחים את מה שקיים כיום כמובן מאליו, אלא ישאפו ליותר וירצו לפתח ולהמציא דברים חדשים, ילדים שיבינו שמבחינתם  "השמים הם הגבול".


יום שבת, 28 באפריל 2012

לאן פנינו מועדות?

תחשבו לרגע, צילמתם את ילדכם הקטן בחיוך משובה, את הכלב מקפץ בהנאה בים או את הסבתא בחיוך עם שוקולד מרוח על הפנים. פעם מי היה רואה את התמונות שצילמתם? אתם, המשפחה הקרובה, החברים או במקרה קיצוני, השכנים שישבו אתכם בגינה ו"הכרחתם" אותם לראות את יקירכם.

 אפליקציית צילום חדשה הגיעה למחוזותינו "אינסטגרם", אפליקציה ורשת חברתית שהופכת את כולנו לצלמים מפורסמים ומוכשרים, האפליקציה הופכת את צילומכם ליצירת אומנות ממש, או מינימום לתמונה ששווה אלף לייקים.
אינסטגרם מאפשרת לצלם תמונות באמצעי טכני מושלם, היא כוללת אפקטים מגוונים, קונטרסט גבוה, שחור לבן, מסגרת נגטיב ועוד, אבל מה שהופך את אינסטגרם מעוד אפליקציה טכנית לטיפול בתמונות, לתופעת רשת גורפת היא יכולת השיתוף. הממשק עם הפייסבוק וטוויטר מושלם, אפשר לעקוב אחרי התמונות שהחברים מעלים ולבנות רשת חברים חדשה סביב צילומי האינסטגרם שהעלתם.

לאן פנינו מועדות? שאלה ששאלתי בתחילה, פנינו ופני יקירינו, תמונות המתעדות רגעים אישים, משפחתיים, זיכרון של רגעים קטנים, יפים ומאושרים ועתה הפכו לרשת חברתית שכל אחד יכול לצפות, להתרשם ולהגיב בלייק.
עד כמה צריך לחדור לפרטיות האדם? לרגעים הקטנים שלו? לאוכל שהוא אוכל? כמה עלינו לתעד ולהפיץ לכל "חברינו" המרושתים?

בכתבה שכתב רענן שקד ב-7 ימים בשבת  הוא מספר על ניסיונותיו וחוויותיו מהרשת החברתית החדשה ואף הוא תוהה האם גם הוא צריך עוד רשת חברתית על הראש?

ואני תוהה האם זו עוד רשת חברתית או ממש כבר חדירה לפרטיות האדם. אני מודעת לכך שמי שמפרסם ברשת החברתית עושה זאת מרצון ומאוד שמח לקבל לייק על התמונה של הילד שפרסם או שקיעה יפה שהצליח לתעד, אבל עד כמה עלינו להרחיק לכת, תמונות ילדינו מופצות לכל עבר ועוברות בתוך הרשת החברתית שמיליונים יכולים לראות ולהגיב, מה הצורך בכך? למה לא להשאיר את הרגעים היפים והאישים קרוב ללבנו, למשפחתנו, מדוע כל אלפי "חברנו" ברשת צריכים לצפות בתמונות הפרטיות, אני לא חושבת שאני צריכה לראות את כל "סיפור חייהם" של האנשים ברשת, את המאכלים האהובים שהם צילמו הבגדים המיוחדים והחיות המדהימות והם לא צריכים לראות את שלי.
לדעתי יש גבול ויש צורך לעצור בגבולות הטעם הטוב, להשאיר קצת מעט מהפרטיות קרוב אלינו, ללבנו ותמונות פרטיות להראות רק למי שמכיר אותנו ויגיב באמת, באהבה ובאמפתיה ולא בלייק סתמי.

אני מודה שלא השתמשתי באפליקציה זו ואולי אם אתנסה גם אני אתמכר לרשת זו, אך בעתיד הקרוב אין לי כל רצון להוריד חינם את האפליקציה ולשתף את תמונותיי הפרטיות.
סליחה למי שרצה לראות מה אכלתי אתמול בערב...
מי שבכל זאת מעוניין להתנסות באינסטגרם לחצו ותהנו: http://iapps.co.il/node/2886

יום שבת, 21 באפריל 2012

ילדים דיגיטלים

אני פותחת בסיפור אישי שחוויתי אתמול, ערב שבת.
ישבנו בסלון אני ושלושת ילדי, אני צפיתי בטלוויזיה ובעלי היה עם חברו בחדר, גבר בשנות הארבעים לחייו.
כאשר הם יצאו מהחדר פנה אלי חברו ואמר לי "תראי את הילדים שלך, זה פשוט לא יאמן" לא הבנתי מה קרה והתבוננתי סביבי, בני הבכור שיחק במחשב הנייד, בני השני שיחק באייפון ובתי הקטנה בת ה-5 שיחקה באייפד, כל אחד היה שקוע במשחקו, דבר לא עניין אותם והחבר פנה אלי ולבעלי ואמר" בתקופתנו היינו יושבים כולם יחד ומשוחחים, משחקים ביחד ותראו את הילדים שלכם, לא מדברים בינהם,כל אחד במוצר הדיגיטלי שלו ללא שום תקשורת" ונפרד לשלום.

מחשבות רבות רצו במוחי באותו ערב, לאן הגענו? עד כמה העולם הדיגיטלי חדר לחיינו? איפה העולם הישן, המסורתי בו ישבנו כל המשפחה, שוחחנו ושיחקנו משחקי קופסא, האם ההתקדמות הטכנולוגית לא פוגעת בחיי המשפחה?

אני יודעת שאני מקצינה ויש לנו תקשורת נהדרת עם ילדינו, אנו משתדלים לדבר איתם לשמוע מה קורה בחייהם וזה לא קל להוציא מהם הכל, אבל עד כמה התרחקנו מהעולם הישן?
אני חושבת שתפקידנו כהורים לשים גבולות גם בעולם הדיגיטלי, להעביר לילדים מסר שהעולם החדש הוא נפלא ויש בו "אוצרות טכנולוגים" רבים, אך לא לשכוח את העולם הישן, למצוא זמן, לשבת עם ילדינו, להקשיב לרחשי ליבם, להכיר להם את משחקי הקופסא הישנים והטובים ולתת להם את הבחירה לשלב בין שני העולמות ואז נרוויח את ילדינו...



יום שני, 16 באפריל 2012

משקפי העתיד - חיים דיגיטליים מבעד לזכוכית.

שמונה וחצי בערב, חדשות ערוץ 10, שוב אני צופה בכתבה בנושא משקפי העתיד שחברת גוגל מפתחת.
ניכר כי נושא זה מעניין עד מאוד את כותבי החדשות אם פעמיים בשבועיים,הם משדרים כתבה בנושא.

מסתבר שכבר בחודש יוני הקרוב יצא אב טיפוס, אחד מבן שישה, שפיתחה חברת אפסון, משקפים שעליהם אפליקציות שונות בתחומים רבים שייקלו מאוד על חיינו, הדגם של חברת גוגל היותר מפותח יצא בעוד שנתיים.

לא חשבתי לכתוב שוב בבלוג על הנושא, אך שאלות שהועלו ע"י המראיין ואחד ממפתחי המשקפים הובילו אותי לחשוב שוב על רעיון מעניין זה.
" מה זה יעשה לכושר הריכוז?"
"מה זה יעשה ללימודים? איך ילד ילמד כשיש דבר כזה על העיניים?" 
והשאלה שמאד הטרידה גם אותי, עוד בכתבה הראשונה: "האם בכלל ילד צריך ללכת לבית הספר?"(מתוך הכתבה בחדשות ערוץ 10).

העולם שלנו הולך ומתפתח מבחינה טכנולוגית ואנו הופכים ליצורים דיגיטליים, החיים האמיתים והחיים הדיגיטליים מתמזגים, מערכת החינוך צריכה להבין ולהפנים שהעולם משתנה, הילדים שמגיעים לכותלי בית הספר שונים מילדי העבר ויש צורך לשנות את כל המערכת מבפנים, את תפיסת המורים לגבי התקשוב, להכין אותם לחיים הדיגיטליים, להבין שבעתיד הקרוב, יבוא היום והילדים יגיעו לבתי הספר עם משקפיים שישקפו להם הכל ותפקיד המורה יהיה שונה ואחר.
עלינו כאנשי חינוך להתחיל "להתכונן" ליום זה כי הוא יגיע וכולי תקווה שהוא לא יפתיע...












יום שישי, 6 באפריל 2012

"מבט לעתיד"...

ערב חג הפסח, אני מאמינה שכולם עסוקים, בישולים אחרונים, מתנות וסידורים ואני יושבת ומעלעלת בעיתון הבוקר של "ידיעות אחרונות " והכותרת " לגגל בעיניים" מסבה את עיני.

כאשר צפיתי אתמול בחדשות ערוץ 10 בכתבה הקשורה לנושא, ניסיתי להבין לעומק את משמעות הדברים ועכשיו כשאני קוראת את הכתבה בעיתון, אני נפעמת מהקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה בימינו.

"אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר של גוגל בשנים האחרונות הוא project glass ( "פרויקט זכוכית"). מדובר למעשה במשקפיים שידעו לעשות את רוב הדברים שהיום אנחנו עושים עם הסמארטפון: לקבל ולשלוח אס-אם-אסים ודואר אלקטרוני, לדבר בטלפון, להציג תזכורות ואפילו לנווט באמצעות ג'י-פי-אס. והכל-ישר מול העיניים"


לאור קריאת הכתבה והצפייה בה בחדשות, אני מנסה להבין האם התפתחות זו יכולה אף להשפיע על מערכת החינוך? הילדים של היום כבר הרבה יותר חכמים מאתנו המבוגרים בתחומים רבים ובעתיד תחשבו ,אם לכל ילד יהיו " משקפים חכמים" כיצד יראה העתיד? במהלך השיעור התשובות יהיו מול עיניהם של הילדים ללא צורך לחשוב ,לטרוח ולהתאמץ.

ניתן לראות בכתבה המצורפת כיצד הילדים חושבים על הפיתוח החדש ויתרונותיו "אפשר להעתיק במבחנים" , "איזה מגניב" ,הילד אומר זאת בחיוך והנאה מרובה, אני מבינה כמובן את גודל ההמצאה וחשיבותה לעולם המתקדם שלנו, אין ספק שמחשב על קצה האף שיעזור לנו להתמצא בסביבה יכול רק להועיל, אך בל נשכח שבסופו של דבר, כל פיתוח או המצאה חדשה מעולים ככל שיהיו,תמיד מגיעים לידי הילדים וצריך לעקוב היטב ולבחון שהשימוש הוא יעיל ולא פוגע.

חג פסח שמח לכולם ולא לשכוח ,עלינו להפעיל תמיד שיקול דעת...
ממני שרית ברוקס 




הכתבה מתוך מהדורת החדשות של ערוץ 10, שודרה בתאריך 5.4.2012

יום ראשון, 1 באפריל 2012

שילוב המחשב בגן הילדים

מזה כ- 16 שנה אני מחנכת ילדים בגיל הרך, בשנים האחרונות אני צופה מעט בחשש בשינוי שחל בתרבות היומיומית של הילדים בגן, מבחינת הצורך העז והשימוש היומיומי שלהם במחשב.

שנים רבות היו הילדים מצפים בכל יום להגיע לגן על מנת לשחק במשחקים הסוציודרמטים.
פינות המשפחה, הרופא והקוביות היו הפינות המבוקשות ביותר בזמן הפעילות והילדים היו רבים על התור להיכנס לתוכן.

כיום פינות אלו אינן מבוקשות כלל, התורים הארוכים המשתרכים ליד המחשבים והמריבות היומיומיות להגיע למשחקי המחשב גורמים לי לחשוב, האם אבדה התמימות? האם המחשב הוא התחליף לפינות הגן המסורתיות? שילוב המחשב בגילאי הגן, האם זה טוב או רע? האם זוהי דרך חדשה ושונה לקדם ילדים או האם זה פוגע בהתפתחותם החברתית?
אני תוהה האם זוהי המציאות החדשה ועלינו לקבלה ולנסות להפיק את המיטב ממנה.

כולנו יודעים שהילדים היום הרבה יותר מפותחים טכנולוגית מבעבר, בלחיצת מקש אחד הם מגיעים לכל המשחקים והאתרים הרצויים ואף יודעים דברים רבים יותר מהמבוגרים.
משחקי המחשב מטפחים כישורי חשיבה גבוהים ויכולות התפיסה של הילדים גבוהות בהרבה מבעבר ועל כך אין עוררין.
הקשרים החברתיים שנוצרים כיום הם שונים, הכל דרך משחקי המחשב, אני צופה בהנאתם המרובה של הילדים כשהם רואים את חבריהם משחקים במחשב, מתלהבים ביחד איתם ואף נותנים להם עצות ומקווה שמציאות חדשה זו אכן טובה ותועיל ולא תפגע בהתפתחותם החברתית.

אין לי תשובות לכאו או לכאן וכמו שאני תמיד אומרת ימים יגידו ואז נדע האם המחשב תרם או הזיק לילדי הגן.





יום ראשון, 25 במרץ 2012

התמכרות בני הנוער לאינטרנט.

 לאחרונה קראתי מאמרים רבים על מנת לבדוק את השפעת האינטרנט על בני הנוער בימינו, מאמר אחד מבין רבים שיקף לי את תחושותיי בנושא: " אנשי חינוך רבים, בארץ ובעולם, הבחינו אצל בני נוער סימפטומים של עייפות, עיניים אדומות, חוסר עניין בלימודים, ריחוק מחברים וכדומה. בירור העלה שבני נוער אלה מקדישים שעות פנאי רבות למחשבים ואינטרנט, לעיתים עד למצב של התמכרות".  {מאמר על ההתמכרות לאינטרנט }


כאמא לשני נערים מתבגרים אני חווה מדי יום ביומו את המצב הנתון, ילדיי ובני הבכור בעיקר, נמצאים שעות מרובות מול האינטרנט, מרגע חזרתם הביתה מביה"ס עד השעות המאוחרות של הלילה, אני חשה מעין "אובדן שליטה" עליהם, בני ממעט לצאת מהבית ושקוע כולו בשיחות  ובמשחקים ברשת עם חבריו.

שאלות כה רבות מציפות אותי, מצד אחד אני כאשת חינוך וכסטודנטית לתואר שני בתקשוב ולמידה, מבינה את חשיבות האינטרנט ויודעת על כל יתרונותיו בימינו: החשיפה לידע הרב, ידע נגיש,  היכולת להסתתר מאחורי המסך ולשוחח עם אנשים בכל רחבי העולם בזמן אמת וכך גם אנשים בודדים וחסרי ביטחון יכולים "לפרוח" ועוד יתרונות רבים...

מצד שני כאמא המתבוננת מהצד, ניכר כי ישנם השפעות רבות ושליליות מבחינה חברתית על בני הנוער, לדעתי לשימוש באינטרנט יש השפעה ברורה על חייו של המשתמש, השפעה שנובעת בעיקר מזמן השימוש, התמכרות זו משפיעה על בני נוער רבים, בני הנוער אינם מכינים שיעורי בית, פחות משקיעים בלימודים, את הזמן הפנוי שלהם הם מעבירים על המחשב, הם אינם יוצאים מהבית, הם חיים בעולם ווירטואלי ולא בעולם מציאותי.
החשש הגדול שלי הוא כיצד הם יוכלו להתמודד בעתיד עם העולם האמיתי?
לסיכום:
אני מבינה שחיי החברה השתנו אך האם זה לטובה?לדעתי ימים יגידו, נצטרך לחכות עוד שנים על מנת לדעת האם באמת השינוי החברתי כתוצאה מהתפתחות האינטרנט הווה פגיעה או שאולי נבין שאלו הם פני החברה וכך הם נראים במציאות האינטרנטית.

יום רביעי, 21 במרץ 2012

ברוכים הבאים לבלוג שלי!
זו הפעם הראשונה בחיי שאני מתנסה בכתיבת בלוג והאמת זו הפעם הראשונה שאני נחשפת לבלוג, כנראה שאני באמת "מהגר דיגיטלי " ועדיין לא נחשפתי לכל פלאות האינטרנט אך זו הייתה מטרתי כאשר החלטתי לאחר התלבטויות וחששות רבות ללמוד לתואר השני את נושא התקשוב ,בידיעה שאינני בקיאה כלל בנושא, הרצון העז שלי להתחבר לעולם של ילדיי, שהם כמובן "ילדים דיגיטליים", הביא אותי לאזור אומץ ולהתמודד עם המציאות הדיגיטלית. במהלך הכתיבה בבלוג אחשוף בפניכם את דעותיי, מחשבותיי והגיגי לבי בנוגע לכל מה שקשור לתחום התקשוב בחיי, בחיי ילדי ובעולמנו.
אז זהו, אני יוצאת לדרך עם חששות רבות מצד אחד, אבל עם המון ציפייה והתלהבות לגלות עולם חדש...