סטארט - אפ UMOOV

חברת UMOOV מציגה דרך חדשה לשליטה - באמצעות מחוות פנים ותנועת עיניים, במקום להתעסק עם תנועות ידיים או אצבעות על מנת לשלוט על המכשיר הטכנולוגי שבידינו.


מצורף סרטון המסביר על הסטארט- אפ ומדגים:

UMOOV הוא סטארט -אפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה שמאפשרת לשלוט בסמארטפונים וטאבלטים בעזרת תנועות ראש ועיניים בלבד, חווית משחק שונה ותרומה מדהימה לבעלי מוגבלויות. מוצר זה הוא תוצאה של עבודת פיתוח ארוכה וקשה, שכל מטרתה היא לפשט את אופן האינטרקציה של המשתמש עם המכשיר שניצב מולו ולעזור לו לאמץ ולהתרגל לטכנולוגיה בצורה מהירה ומהנה יותר, מבלי להזיז אצבע.
בפועל, Umoove פיתחה אלגוריתמיקה ייחודית הפועלת בזמן אמת ומתבססת על המצלמה הקדמית הנמצאת בחלק ניכר מהמכשירים הסלולריים הקיימים כיום בשוק. כך, באמצעות מחוות פנים ותנועות העיניים היא מסוגלת לגרום לפעולות ופונקציות שונות – בהתאם ליישום הרץ כרגע על גבי המכשיר..


מדוע פיתוח מוצר זה כבש את עיני?
בהמשך לרשומה הקודמת שהתייחסה לבעלי המוגבלויות השונות והצורך לשלב כמה שיותר מהר את התקשוב והטכנולוגיה לילדים אלו, פיתוח זה הוא בעל חשיבות רבה לילדים בעלי המוגבלות, הילדים יוכלו ללמוד ולשחק באמצעות הזזת עיניהם או פניהם בלבד וכך יוכלו לפחות "להרגיש" כמו הילדים האחרים.
מנכ"ל החברה, מוטי קריספיל, מספר בכתבה בממון בעיתון "ידיעות אחרונות" , שהרעיון לפיתוח מוצר זה נבע מהיכרות אישית של אחד ממייסדיה והצורך העז לעזור לחולת ALS שהייתה חולה בשיתוק כמעט מלא.


פיתוח זה מוכיח לכולנו על תרומתה האדירה של התקדמות הטכנולוגיה  ושילובה בכול תחומי החיים בכלל ובמערכת החינוך בפרט.

מגע של קסם...

חיוך עלי על שפתי ואושר גדול התמלא בליבי כאשר קראתי הבוקר את הכתבה "לגעת בצג לגעת בלב" שהתפרסמה ע"י שגיא כהן בעיתון ממון של " ידיעות אחרונות".
הכתבה מתארת את המהפכה הדיגיטלית שמתחוללת היום ,אך לא בבתי ספר רגילים ולא אצל בני הנוער שכולנו כבר מכירים את יכולותיהם הטכנולוגיות המרובות, אלא דווקא אצל ילדים ובני נוער בעלי מוגבלויות ברמות שונות.
מסתבר שהאייפד שנכנס לעולמנו וכבש אותו, הגיע גם לילדים בעלי מוגבלויות שונות וחולל מהפיכה אמיתית ביכולת לטפל בהם ושיפר מאוד את פוטנציאל התקשורת שלהם עם הסביבה. המטפלים מצליחים להגיע לילדים באמצעות אפליקציות שונות, צבעוניות, באמצעות ממשק קל, פשטות, מסך מגע רגיש ומחיר הרבה יותר נגיש.
קיימות כיום 100 אפליקציות שמסיעות לתקשורת תומכת וחליפית בין הילדים למטפלים, הילדים יכולים לדבר באמצעות מנוע דיבור, לבנות משפטים באמצעות כרטיסיות ציורים, אפליקציות שמשמיעות צליל מוזיקלי וגורמות לאור זוהר- מה שמעורר את החושים ומעודד את הילדים לפעולה וכל זאת באמצעות מגע של ילד לעיתים אפילו אקראי.

אני חושבת על כך שבשבועות האחרונים אנו עוסקים רבות, בלימודינו לתואר , בנושא התקשוב הלאומי ועד כמה הוא חשוב לילדינו, נכון, אין לי בכלל ספק שיש צורך לקדם את רעיון התוכנית ולהכניס אותה לבתי הספר כמה שיותר מהר, לחשוף את כל המורים והילדים במדינתנו לתוכנית, לראציונל שעומד מאחוריה ולחשיבות שלה, אך כאשר אני קוראת את הכתבה ורואה עד כמה לילדים המוגבלים יש צורך באייפד ובתגבור התקשוב שלהם, רואה עד כמה הם נתרמים מהטכנולוגיה, משחקים כמו ילדים רגילים, מאושרים, מתקשרים, אני חושבת שבמצב שנוצר אולי עלינו לעצור שניה ולחשוב, למי מהילדים יש יותר צורך בשילוב התקשוב? למי מהילדים זה באמת יעשה שינוי משמעותי באיכות החיים? ואני מבינה שהילדים המוגבלים אינם יכולים לחיות ללא התקדמות הטכנולוגיה, הם זקוקים לאייפדים כמו אוויר לנשימה, והם " חיים" על תרומות בלבד וסיוע מגורמים שונים.
תוכנית התקשוב של ישראל "תקועה" בגלל בעיות תקציב, על מנת שכל בתי הספר יתוקשבו יש צורך בתקציב ענק שלא קיים היום במערכת החינוך ועל כך יש וויכוחים רבים,
ואני מעלה שאלה קשה שאולי תכעיס אנשים רבים, אך חייבת להעלותה: האם לא נכון הדבר שעדיף לעלות לסדר העדיפויות את תקשוב הילדים המוגבלים? לתת להם אייפדים ואביזרים נלווים שעולים כסף רב אך ישדרגו את חייהם, לפני שדרוג בתי הספר הרגילים? כמובן שהרצוי היה שכל ילדי ישראל הבריאים והמוגבלים יתוקשבו כראוי, אך מאחר וכולנו יודעים שזה לא המצוי בשטח, יש צורך לתת קודם לילדים המוגבלים את האפשרות לחיות חיים הרבה יותר קלים, הילדים הבריאים יסתדרו בכל מצב אך לא הם, ועלינו להיות הפה שלהם ולעלות את נושא התקשוב לרמה הלאומית.
אסיים בקטע מתוך המאמר שמתאר את השינוי שעשה האייפד לילדים המוגבלים "האייפד הפך לחלק משגרת יומם של רבים מהילדים במעון. הם משחקים באפליקציות שמיועדות לפעוטות ולא בהכרח לבעלי צרכים מיוחדים, המשלבות מגע, קול, צבעים, אור ותנועה, שמעוררים ודוחפים אותם לפעולה. הפשטות היא המפתח: כשהשימוש במחשב עם עכבר הוא בלתי אפשרי, באייפד, האצבעות של הילד עושות את שלהן, מבחינתו, הקשר בין תנועת האצבע להתרחשות על המסך הוא ישיר וטבעי".
כשקוראים את הכתבה מבינים את הצורך לקום ולהשמיע את קולם של אלו שאינם יכולים לדבר...

מצורף סרטון המתאר את תרומת התקשוב לילדים מוגבלים ומראה את מגוון הפתרונות הטכנולוגיים שעוזרים לילדים   ו"מעשירים" את חייהם.

הנוער הצופה והלומד

" הנוער הצופה והלומד" זהו שמה של כתבה שהתפרסמה היום בעיתון " ידיעות אחרונות" בעמודים המרכזיים. הכתבה מתארת את מצב בני הנוער בישראל לעומת בני הנוער במדינות שונות בעולם, מסתבר שבני הנוער בישראל "זכו" במקום הראשון בשעות גלישה באינטרנט- מעל 4 שעות יומיות ובמקום השני בשעות צפייה בטלוויזיה- מעל 4 שעות יומיות.
ד"ר יוסי הראל-פיש, ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני הנוער וחוקר ראשי בארץ של ארגון הבריאות העולמי, טוען " שהעובדה ששליש מילדי ישראל מבלים את רוב שעות הפנאי שלהם בזירה האינטרנטית הלא מפוקחת, הרוויה בפיתוים ובתכנים פוגעים, צריכה לעורר דאגה רבה בקרב אנשי המקצוע וההורים".

נכון,  אילו ממצאים לא קלים לשמוע שילדינו מבלים את מרבית זמנם, בעיקר עכשיו בימי החופש הגדול, מול מסכי המחשב והטלוויזיה, הילדים גולשים שעות באינטרנט והתקשורת בינינו ההורים לילדים התמעטה מאוד, הילדים ממעטים לצאת מהבית והם מתקשרים עם חבריהם דרך מסכי המחשב, המשחקים שהיו מוכרים לנו בעבר הם אינם המשחקים שילדינו משחקים היום, המציאות השתנתה וההורים חייבים להבין זאת, גם אם נראה שהילדים מול המחשב כול היום ולא עושים כלום, זה לא נכון, מבחינת הילדים הם משחקים עם חבריהם, הם מתקשרים רק שדרך התקשורת שונה.
השבוע נעמדתי ערב אחד מאחורי בני הבכור כדי לראות במה הוא משחק עם חבריו (כמובן שקיבלתי את רשותו), מסתבר שהם משחקים במשחקי רשת שכולם יכולים להתחבר אליהם , גם ילדים מארצות שונות, בני שיחק עם ילד מגרמניה וחברים מהארץ, במקביל, הוא שוחח עם חבריו באייפד בנוגע למשחק שהם משחקים בו זמנית, אני מודה, הייתי המומה, אילו הם המשחקים שמשחקים היום ושמעתי בקולם את ההתלהבות מהמשחק והבנתי שזוהי המציאות ועלינו לקבלה.

בנוסף טוען ד"ר יוסי הראל-פיש "האוכלוסייה הבוגרת אינה בקיאה או מיומנת דיה ברזי המבוך האינטרנטי, על מעלותיו וסכנותיו, מכאן שהיכולת שלנו לפקח, מחד ולאפשר גלישה אחראית ובטוחה מאידך, נחלשת - ככל שהטכנולוגיות הזמינות לבני הנוער באינטרנט הולכות וגדלות".

אני בהחלט תומכת ומצדיקה את טענותיו של ד"ר יוסי הראל- פיש, אנחנו ההורים ( מהגרים דיגיטלים) של בני הנוער שהם ילדים דיגיטלים, , אנו לא מכירים ולא נחשפים לכול מה שילדינו "עושים" באינטרנט ונכון הטכנולוגיות הזמינות הולכות ומתקדמות במהרה ובני הנוער הולכים ומתקדמים עם הקידמה, אך אל לנו לעצור אותם בגלל שאנו חוששים מהאי וודאות, נכון, היכולת שלנו לפקח עליהם מעטה, אך אני חושבת שאם אנו כהורים עושים עבודה נכונה בחינוך ילדינו, מסבירים ומלמדים על ערכים בכלל בחיי היומיום ואיך צריכים לנהוג כבני אדם ללא קשר לאינטרנט, מסבירים על הסכנות האורבות להם בכול מקום בכלל  ובאינטרנט בפרט,  אם נגדל את ילדינו נכון והם ידעו שהם יכולים לסמוך עלינו, להאמין ולבטוח בנו וחלילה בשעת צרה הם תמיד יפנו אלינו, אז לא חשוב כמה שעות שהם יגלשו, יצפו, הם יהיו בוגרים אחראים בזכותם ויחשבו היטב על מעשיהם  וכך יתמודדו היטב עם החיים בכלל ועם חיי האינטרנט בפרט. 

ICT כסוכן שינוי בחינוך

בשלושת השבועות האחרונים,במהלך הקורס של ד"ר חגית מישר טל "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים גלובליים של התקשוב",  אנו עוסקים רבות בתוכנית התקשוב הלאומית של מדינות רבות בעולם, מפותחות ומתפתחות, מנתחים את התוכניות, לפי מחקרו של קוזמה ומנסים להבין היכן כול מדינה נמצאת מבחינת התקשוב. במהלך הקורס ובמאמרים רבים שקראתי בנושא,  הועלה המושג ICT פעמים רבות ותהיתי עם האנשים אכן מבינים למה הכוונה.


בחיפוש באינטרנט אחר הסבר למושג ICT, לא נמצאו הסברים רבים, וויקיפדיה היה היחיד "שהתמודד" עם המושג, לפי הוויקיפדיה  ICT הוא: "טכנולוגיות מידע ותקשורת,  מידע וטכנולוגיה תקשורת , מקוצר בדרך כלל ICT, משמש לעתים קרובות כמילה נרדפת מורחב טכנולוגיית המידע (IT), . אבל הוא בדרך כלל מונח כללי יותר, מדגיש את תפקידה של תקשורת מאוחדת ו שילוב של תקשורת ( טלפון קווי אותות אלחוטיים), מחשבים, תוכנה , כמו גם תוכנות האחסון הדרוש, ואת אור קולי מערכות, המאפשרות למשתמשים ליצור, גישה לחנות, להעביר, ולטפל מידע. במילים אחרות, ICT מורכבת IT וכן תקשורת , שידור מדיה, כל סוגי עיבוד אודיו ווידאו והעברת ובקרת רשת מבוסס פונקציות הניטור. 
הביטוי שימש לראשונה בשנת 1997  בדו"ח של דניס סטיבנסון לממשלת בריטניה  וקידם על ידי מסמכים חדשים תוכנית הלימודים הארצית של אנגליה בשנת 2000".

מצורף סרטון מהיוטיוב המסביר בפשטות מהו ICT , בצירוף דוגמאות מאירלנד, למעונינים להבין יותר על ה- ICT.

כיצד משתלב הICT בחינוך? במאמרו של אוליבר, רון. " תפקיד התקשוב בחינוך הגבוה של המאה ה -21: ICT כסוכן שינוי לחינוך . " אוניברסיטת פרת', מערב אוסטרליה, 2002.   ניתן לראות עד כמה תפקידו של התקשוב במערכת החינוך גבוה ועד כמה הICT הוא סוכן שינוי חשוב במערכת החינוך.

"מאמר זה ביקש לבחון את התפקיד של התקשוב בחינוך ככל שנתקדם אל תוך המאה ה-21. במיוחד  טען כי ICTs השפיעו על המעשה החינוכי בחינוך היום בדרכים קטנות למדי אבל ההשפעה תגדל מאוד בשנים הקרובות, וכי ICT יהיה סוכן חזק לשינוי בין שיטות חינוכיות רבות.  המשך השימוש והפיתוח של ICTs בתוך החינוך יהיה השפעה חזקה על: • מה נלמד; • איך זה נלמד; • מתי והיכן הלמידה מתרחשת  • מי לומד ומי מלמד. התוצאה של כל הפעילות הזאת היא שאנחנו צריכים לראות את השיפורים הבולטים בתחומים רבים של העשייה החינוכית. הלימוד צריך להיות רלוונטי יותר לצרכים של בעלי העניין, למידה תוצאות צריכה להיות מכוונת ,יותר ממוקדת, והזדמנויות למידה  רבות, צריך גיוון במה שלמד ומי לומד..."

למאמר המלא לחצו על הקישור: http://elrond.scam.ecu.edu.au/oliver/2002/he21.pdf

בסיום קריאת המאמר, חשבתי רבות על תוכנית התקשוב הלאומית הקיימת במדינת ישראל, בשיעור האחרון של ד"ר אתי כוכבי, עברה המרצה על התוכנית במדינת ישראל ותהיתי מדוע אני כמורה ומחנכת במדינת ישראל עדין לא נחשפתי אליה בבית ספרי ? מדוע איננו באמת מיישמים אותה בבתי הספר?  מדוע מעולם לא שמעתי על המושג ICT  ובעיקר בשילובו במערכת החינוך? ואז הבנתי שחלקנו מתחילים ליישם את התקשוב, אולי אנו לא משתמשים במילים הנכונות אך יש התחלה של עשיה, יש רצון ומוטיבציה אצל ציבור רחב של המורים, יש "העזה" ומכאן עלינו להמשיך ולפעול ולא לחשוש, גם אם ניתקל בקשיים, להמשיך לנסות ולהטמיע את התקשוב בכול מקום בו אנו נמצאים.

במאמר ניתן לראות עד כמה הICT יכול להשפיע על כול מערכת החינוך ולהפוך אותה למשהו נכון ועכשווי, לדעתי אם נאמץ את גישת שילוב הICT לתוך מערכת החינוך נוכל לפתח לומדים עצמאים, לומדים שנהנים מהלמידה מאחר והם עוסקים בתכנים ובכלים מחיי היומיום שלהם, עלינו כמורי הדרך - הלומדים להיות מורים מתוקשבים ומובילי המורים בבית ספרנו, לאמץ את שילוב טכנולוגיות המידע והתקשורת לתוך מערכת החינוך ולהעביר את " הבשורה" לשאר המורים, להסביר להם שאין מה לחשוש וזהו העתיד ובזכותנו הלמידה של הילדים תהיה יותר משמעותית.

מצורף סרטון מהיוטיוב על חשיבות הICT במערכת החינוך, נחמד לצפות ולהבין עד כמה זה משפיע ותורם.

CLEAN OUR CLOUD

פעילי גרינפיס ידועים לכולנו בניסיונם הכן והאמיתי לשנות את העולם וליצור עולם טוב יותר, נקי יותר, עולם שנוכל לחיות בו תוך איזון מלא עם הטבע, בשנים האחרונות שמענו רבות על ההפגנות שערכו, הפעולות שניסו כדי לשמור על הטבע, על בעלי חיים שעומדים להיכחד, על השימוש הרב מדי בפחם המשפיע על כדור הארץ ועוד דברים רבים למען עתידנו.

בחודשים האחרונים החלו פעילי גרינפיס ליזום פעילויות, הפגנות ועצומות בכל רחבי העולם על מנת להעביר מסר ליצרנית האייפד והאיפון שיעבירו את מרכזי הנתונים שבאמצעותם הם מספקים שירותי ענן למיליוני משתמשים, לפעילות המבוססת על אנרגיה נקייה מתחדשת.
מסתבר שקיים דו"ח הנקרא CLEAN OUR CLOUD, הדו"ח ערך מעקב אחר שירותי הענן, בדק חברות אינטרנט ויצרניות מחשבים, הדו"ח מעלה נתון מדאיג שהחברות משתמשות באנרגיה מזהמת, שמקורה בשריפת פחם ובתחנות כוח גרעיניות, הנעת שירותי הענן באמצעות פחם, פירושה זיהום אוויר ויותר פליטת גזים, הגורמים להתחממות הגלובלית.
במסגרת הקמפיין מנסה גרינפיס לעורר את מודעות הצרכנים לכך, שלא רק המכוניות או הסוללות החד פעמיות גורמות נזק סביבתי, אלא גם קונסולות המשחק, הטלפון הסלולרי, המחשב והטלוויזיה.

קייסי הארל, אנליסט IT בגרינפיס, טוען: "נכון שאם היינו רוצים פשוט להפסיק את הזיהום שנגרם מטכנולוגיה, ריסון הצריכה ותכנון בר קיימא היו התחלה מצוינת, אבל לטכנולוגיה יש גם פוטנציאל עצום בהפחתת פליטת גזי חממה, הדרך קדימה היא באמצעות הפחתה משמעותית של ההשפעות הסביבתיות של מגזר הטכנולוגיה, בעזרת כימיה ירוקה, שימוש באנרגיה מתחדשת, הארכת טווח השימוש במוצרים וקניה נבונה. (לקוח מתוך מאמר שפורסם "בממון" בעיתון "ידיעות אחרונות"  הכותב: רוני שני, ב .2012 1.7 ).
לדעתי, החברות הרבות העוסקות בפיתוח הטכנולוגיה כמו מייקרוספוט, אפל ואמזון תורמות רבות לפיתוח עולם טכנולוגי,עולם טוב יותר, עשיר יותר בתוכנות, גאדט'ים ועוד, אך עלינו כצרכנים  וכמורי דרך, לנסות לחשוב איך אנו מכניסים לתוך מערכת החינוך את היתרונות והחסרונות של השימוש בטכנולוגיה, להביט קדימה לעתיד ולהבין ששימוש נרחב, יגרום לנזק בלתי הפיך מבחינת זיהום האוויר לכדור הארץ ולחשוב על עתיד ילדינו, עלינו כצרכנים לחשוב "ירוק", להיות צרכנים מודעים, אנשים מוסריים, לספר לחברים על הסכנות הכרוכות בשימוש רב בגאדט'ים חדישים, ללמד לקנות מוצרים בצורה חכמה, לחשוב מה באמת דרוש לנו ולא לקנות כול דבר חדש שיוצא לשוק, לנסות לבחור במוצר הירוק ביותר שיש ואז אם כולם יעשו מאמץ למען הסביבה, הסביבה תחייך לכולנו...




מצורף סרטון מהיוטיוב המתאר את פעילי גרינפיס בניסיון להשפיע על חברת מייקרוסופט בהרצליה, הפעילים יזמו ניקיון חלונות החברה "מלכלוך הפחם",  במטרה להעביר את המסר השלילי בשימוש רב בפחם.